זוהי בקשת המבקשים כי ביהמ"ש יתן להם רשות להגן בפני התובענה שבכותרת, שעניינה ביתרת חוב של המבקשת 1 לבנק בסך 127,259.13 ש"ח.
המבקש לא התייצב לדיון בבר"ל ביום 30.11.05. מאחר ולא אותר בתיק אישור מסירה ולאור הצהרתו של המשיב כי אין בכוונתו לחקור את המצהיר, ביהמ"ש הורה על הגשת סיכומים בכתב.
כללי
1. המבקשת 1 פתחה חשבון עו"ש אצל המשיב ביום 15.1.98. ביום 15.4.03 וביום 23.9.03 עודכנו פרטי מורשי החתימה בחשבון.
ביום 14.4.03 חתם המבקש 2, יחד עם הנתבע 3, על כתב ערבות מתמדת להבטחת כל חוב ללא הגבלה בסכום.
חשבונה של המבקשת 1 היה לדביטורי ויתרת החובה בו עמדה על 124,783.64 בחישוב ריבית עד ליום 31.3.05.
לסכום הנ"ל מצטרפת ריבית בסך 2,475.49 ש"ח עד ליום הגשת התביעה.
טענות המבקשים
2. לטענת המבקשים יתרת החובה בחשבון נובעת ממצב שוק חלש ומכך שהבנק סרב להגדיל את מסגרת האשראי של החברה, ובכך מנע ממנה להביא סחורה מחו"ל ומשלא הייתה פעילות, לא ניתן היה להחזיר את החוב והעסק קרס.
עוד טוענים המבקשים כי בעת חתימתם על טופס עדכון והחלפת זכויות חתימה לא נחתם הסכם פתיחת חשבון חדש, לכן אין תנאים לחשבון ואין ריבית בתנאים.
המבקש מודה כי חתם על הערבות אך אינו מכיר בחוב, עת הבנק בהתנהלותו הביא את החברה למצבה.
טענות המשיב
3. המשיב מבקש מביהמ"ש לדחות את בקשת הרשות להגן לאור העובדה שהיא איננה מגלה הגנה, ולו לכאורה.
דיון והכרעה
4. המבקש בסיכומיו מעלה טענות חדשות שזכרן לא בא בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן.
ביהמ"ש העליון התריע לא פעם כי אין לכלול בסיכומים עובדות ו/או טענות ו/או ראיות שזכרן לא בא במסגרת ההליכים נשוא הסיכומים. זוהי הרחבת חזית אסורה ועל ביהמ"ש להתעלם מהם. (ראה: 2418/90
רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5)133,י. זוסמן,
סדר דין אזרחי, מהדורה שישית, בעריכת ש. לוין, 1990, עמ' 483, וההפניות שם).
לפיכך אין לי להתייחס לטענות החדשות בסיכומי המבקש הנוגעות להתנהלות הבנק.
ההלכה המשפטית
5. בית המשפט בבואו לבחון האם ליתן רשות להתגונן, אין הוא נזקק לשאלת מהימנות הגרסה (ע"א 2418/90
רלפו (ישראל) בע"מ נגד
בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז(5) 133, 138), ועל המבקשת לא מוטל להראות באיזה אופן היא מוכיחה את טענותיה. בית המשפט מסתפק בבחינה הראשונית האם בהנחה שיתקבלו טענות המבקשת יש בהן כדי להעמיד למבקשת הגנה ולו לכאורה (ראה ע"א 518/87
ליאור
פטלז'אן
ואח' נ'
בנק
איגוד
לישראל
בע"מ ואח', תק-על 93 (3) 1337. ע"א 604/81, 455/81
מנחם קיהל בע"מ נ'
סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518. ד"ר י. זוסמן,
סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לווין עמ' 677-675), ואולם, כאשר הגנתו מתגלית כ"הגנת בדים", לא נעתר בית המשפט לבקשה (ראו ע"א 102/83
ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נגד בנק לאומי בע"מ, פ"ד מ"א(1) 253, 257).
כלליות הטענות
6. טענות המבקש כנגד התנהלות הבנק והנזקים שזו גרמה לו, יכולים להקים למבקש טענת קיזוז. אלא שהלכה היא, כי את טענת הקיזוז יש לפרט כשם שמפרטים חוב בהגשת תביעה. (ראה דבריו כל כבוד הנשיא כתוארו אז, השופט שמגר בע"א 16/89
"ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ'
החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י מה (5),729, "אפילו היה מקום לראות בטענה משום טענת קיזוז, הרי היה על המערערת להכבד ולפרט טענה זו כדרך שמנסחים כתב תביעה,
היינו לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת
הטענה
ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת (ע"א 544/81, 604, קיהל נ. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י ל"ו(3), 518, 527-526; ע"א 579/85, אריאן ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י מ'(2), 765, 767)").(הדגשות אינם במקור - ס.מ.).
ואלו בעניינינו, טענותיו של המבקש אינן מפורטות ואינן מכומתות כלל. טענותיו נטענות באופן כללי ואין בהם את מידת הפירוט המינימלית על מנת לבסס את הגנתו.
משלא עמד המבקש במידת הפירוט הנדרשת, דין בקשתו להידחות. כך בספרו של א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 315:
"אי ציון פרטים מדויקים מצד המבקש להתגונן, מצדיק סירוב מצד ביהמ"ש להעניק לו רשות זו"
7. גם מבחינת טענות המבקש לגופן, לא מצאתי כל הגנה. באשר לטענה כי הבנק אחראי למצב החברה מאחר וסירב להעמיד אשראי לחברה, נכונה טענת הבנק לפיה, לא קיימת כל חובה ליתן לחברה אשראי שעה שמצבה הכלכלי היה בכי רע. כך גם באשר לטענה כי הבנק נהג שלא כשורה בהעמדת הלוואה בריבית נמוכה תחת יתרת החוב בחשבון אשר נשאה ריבית גבוהה יותר. הבנק לכל היותר בעשותו כן, ביקש לשפר את מצבו של המבקש.
