החלטה בתיק א 32993/07

מבוא

1.      התביעה שבנדון הוגשה על ידי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בתאונה שארעה ביום 29.4.05 בעת שנסע, לטענתו, ברכב נהוג על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"). לטענת התובע, התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

2.      התביעה הוגשה כמו כן נגד מבטחת השימוש ברכב - מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

3.      הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה להיעדר כיסוי ביטוחי, בין היתר, מהטעם שמי שנהג ברכב אינו הנתבע, אלא אדם אחר שנהג ללא רישיון נהיגה ו/או ללא רשות לנהוג ברכב וכי התאונה לא ארעה בנסיבות הנטענות. לתמיכה בטענתה, הוסיפה וטענה הנתבעת, כי "... במהלך ההליכים המקדמיים וטרם הגשת כתב התביעה הסכים התובע לעבור בדיקת פוליגרף ואף חתם על הסכם פוליגרף (הדגשה שלי - ה.י). מממצאי בדיקת הפוליגרף עולה, כי גרסתו של התובע הינה גרסה שקרית" (הדגשה במקור - ה.י) רצ"ב ממצאי בדיקת הפוליגרף המהווה חלק בלתי נפרד מכתב הגנה זה." (סעיף 2 ד' לכתב ההגנה).

4.      לאחר שהוגש כתב ההגנה, הובא התיק בפני. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה על צרופותו, ניתנה החלטתי, כי " נוכח המחלוקת בשאלת החבות יגישו הצדדים את ראיותיהם בשאלה זו..." (סעיף 1 להחלטתי מיום 5.3.08). לא הובא בפני כל מידע נוסף מעבר לנטען בכתב ההגנה.

מהות הבקשה וטיעוני הצדדים

5.      התובע עותר למחיקת סעיף 2 ד' לכתב ההגנה על נספחיו שהוגשו על ידי הנתבעת. כן עותר התובע להורות להוציא מכתב ההגנה את ממצאי בדיקת הפוליגרף שצורפו אליו ולחייב את הנתבעת ובאת כוחה בהוצאות משפט לדוגמא.

6.      הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענת הנתבעת, "... אין בהסכם כדי למנוע הגשת תוצאות בדיקת הפוליגרף לביהמ"ש, כמו שמוגשת כל ראיה אחרת, בין יתר הראיות, ולא להבדיל, "כראיה מכרעת".

2. משהסכים המבקש לעבור בדיקת "פוליגרף" אין הוא יכול להעלים תוצאות הבדיקה, כאילו לא היתה קיימת בעולם, אלא אם הגדיר זאת מפורשות בהסכם - דבר שלא עולה מההסכם דנן.

3. תוצאות בדיקת הפוליגרף הוגשו לביהמ"ש כראיה, בין יתר הראיות, ואשר את משקלה יקבע ביהמ"ש הנכבד, בהתחשב ביתר הראיות שיוצגו על ידי הצדדים. אין המדובר בראיה אסורה. על מנת לאסור הגשת ראיה לביהמ"ש, דבר חריג, יש לעשות זאת במילים מפורשות.

4. המשקל של הראיה, ככל ראיה אחרת, דו"ח חוקר, וכדומה, היא עניין של ביהמ"ש לענות בו...

5. מעבר לכך, בדיקת הפוליגרף הינה ראיה לעניין מהימנות המבקש וככזו, בין היתר, היא מותרת." (ההדגשות במקור).

7.      בתשובה השיב התובע, כי " דומה כי תגובת המשיבה הינה בבחינת מוסיף חטא על פשע, שכן ברור לכל בר בי רב כי בדיקת פוליגרף הינה ראיה לא קבילה (הדגשה במקור - ה.י) וככזו לא ניתן להגישה כמוצג לתיק ביהמ"ש.

הדרך היחידה המאפשרת הגשת ממצאי בדיקת פוליגרף כראייה לתיק בית המשפט הינה על בסיס הסכמה הדדית של בעלי הדין. ללא הסכמה שכזו, לא ניתן לעשות שימוש כלשהו בממצאי בדיקת הפוליגרף.

הפסיקה הרבה שדנה בעניין זה קבעה זה מכבר כי אין די בהסכמה מכללה או בויתור שבשתיקה לצורך הגשת ממצאי בדיקת הפוליגרף כראייה אלא יש צורך בהסכמה מפורשת ברורה וחד משמעית הן לעצם עריכת הבדיקה והן לעצם הגשת תוצאותיה...

ודוק, בכתב ההסכמה, אשר ממנו מתעלמת ב"כ המשיבה, נמחקו כל הסעיפים הדנים בקבילותה של בדיקת הפוליגרף ובמשמעות ממצאי הבדיקה. רק לאחר התיקון האמור נשלחה ההסכמה לידי ב"כ הנתבעת.

לא ברור כיצד ניתן להתעלם מאמירה חד משמעית וברורה לפיה המבקש אינו מסכים כי בדיקה זו תוגש לתיק בית המשפט ותהווה ראייה בצורה כלשהיא...".

דיון

8.      אין בכוונתי להכביר במילים. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה את תוצאות בדיקת הפוליגרף ונמנעה מסיבות השמורות עמה לצרף את ההסכם.

9.      ב"כ התובע צירפה לבקשתה את התכתובות שניהלה עם מחלקת התביעות של הנתבעת ובה הוסכם בין הצדדים, כי הבדיקה לא תחייב את הצדדים. לא זו אף זו, לבקשה אף צורף ההסכם שנחתם על ידי התובעת ואושר על ידי באת כוחו. נמחקו מההסכם סעיפים 3-5 הקובעים, בין היתר, כי תוצאות הבדיקה יחייבו את הצדדים וכי ישמשו כראיה קבילה בבית המשפט. בסעיף 5 לבקשה הפנתה ב"כ התובע להסכם ואף כתבה במפורש ובמודגש, כי ההסכם מצורף כנספח ו' לבקשה.

10.  על כן, לא ירדתי לסוף דעתה של הנתבעת בטיעוניה "... שאין בהסכם כדי למנוע הגשת תוצאות בדיקת הפוליגרף לביהמ"ש..." (סעיף 1 לתגובה).