לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.
מדובר בתביעה שיטרית בגין שטר חוב, על סך של 45,238 ש"ח. השטר הוגש ללשכת ההוצאה לפועל ע"י הנפרע, עו"ד גבי מיכאלי
[להלן:
"המשיב"] נגד עושה השטר, הגב' רלי סטי ונגד הערבים לשטר, מר רונן סגל וגב' אביבה סגל [להלן: "
המבקשת"]. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר.
שטר החוב נמסר על ידי הגב' סטי להבטחת התחייבויותיה כלפי גב' מאיה מיכאלי על פי הסכמי שכירות שכרתה עם גב' מיכאלי. הסכמי השכירות נחתמו על ידי המשיב בשם הגב' מאיה מיכאלי.
ביום 3.2.08 התקיימה ישיבה מקדמית לפני, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשיים של הצדדים. בהחלטתי שניתנה בתום הישיבה, המלצתי לתובע לשקול הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, נוכח ההבדל שבין המוטב על פי השטר ובין שם המשכיר בהסכם השכירות. ביום 17.2.08 הוגשה בקשה על ידי בא כוח המשיב, בהסכמת המבקשת, למתן ארכה להגשת כתב תביעה מתוקן. ביום
20.2.08, הודיע בא כוח המשיב כי אין בכוונתו לבקשת את תיקון כתב התביעה, שכן הוא התובע הנכון.
ביום 24.2.08, הגישה המבקשת, בקשה לסילוק התביעה על הסף.
הבקשה למחיקה ולחילופין דחייה על הסף
המבקשת טוענת כי עפ"י הבקשה לביצוע השטר ועפ"י הודעת ב"כ המשיב, הזוכה בבקשה לביצוע השטר, צריכה להיות גב' מאיה מיכאלי ולא המשיב. המשיב אינו הזוכה עפ"י חוזה השכירות ואינו זכאי על-פיו לכל תמורה.
טוענת המבקשת כי ביום 8.5.07 התקיים דיון בהתנגדות לביצוע השטר (בש"א 174230) ובה התיר כבוד הרשם יובל גזית, לתקן את כתב התביעה, כך שהזוכה ע"פ השטר תהיה המשכירה לפי חוזה השכירות, קרי הגב' מאיה מיכאלי. יצוין כי בדיון זה, נרשם בפרוטוקול מפי המשיב כי
"חלה טעות סופר הזוכה היא מאיה מיכאלי".
כמו כן, ביום 3.2.08 ניתנה החלטה, בה המליץ מותב זה למשיב, לשקול אם יש צורך לתקן את התביעה, נוכח ההבדל בין המוטב בשטר החוב לבין שם המשכיר בחוזה השכירות, וניתנה ארכה לשם כך. בנוסף, בית המשפט קבע כי על המשיב לפרט את מקור החוב הנתבע עפ"י שטר החוב. חרף כל זאת, כתב התביעה לא תוקן.
לפיכך, טוענת המבקשת כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מחמת העדר יריבות ו/או לסלקה על הסף מחמת היות התביעה חסרת עילה ו/או מחמת העדר פירוט מסמכים מהותיים כדרישת סעיף 78
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984-[להלן: "
תקנות סד"א"].
דיון
טענת השיהוי בהגשת הבקשה
בתשובתו לבקשה, העלה המשיב טענה בדבר שיהוי בהגשת הבקשה למחיקה על הסף. לטענתו, הבקשה הוגשה באיחור רב, כאשר התיק נקבע כבר לדיון הוכחות, והתקיימו בו כבר מספר דיונים. מנגד, טענה המבקשת בתגובתה לתשובת המשיב כי הטענה למחיקה על הסף, נטענה כבר בתצהיר עדותה הראשית של המבקשת. כן טענה כי נוכח ההארכה שנתן ביהמ"ש זה למשיב לתיקון כתב התביעה ביום 3.2.08, מסורה למבקשת אפשרות לטעון למחיקת התביעה, לאור הודעת המשיב על סירובו לפעול עפ"י החלטת ביהמ"ש ועפ"י הודאתו שלו כי אינו הנתבע הדרוש.
מעיון בתצהיר העדות הראשית של המבקשת, אכן עולה כי בסעיף הראשון לתצהירה, מצהירה המבקשת כי: "
המשיב [הזוכה], אינו צד לחוזה השכירות, ואינו זכאי על-פיו". כמו כן, מקובלת עלי טענת המבקשת כי נוכח ההארכה שנתן ביהמ"ש למשיב לתיקון כתב התביעה, אכן מסורה למבקשת האפשרות לטעון למחיקת התביעה, בפרט לאור הודעת המשיב על אי הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. לפיכך, לטעמי, אין ממש בטענת השיהוי.
דחייה על הסף מחמת העדר יריבות
לטענת המבקשת, מקום בו ב"כ התובע עצמו טוען כי מרשו אינו התובע הנכון, ברי כי אין יריבות בין הצדדים ואין לביהמ"ש שיקול דעת לעניין מחיקת התביעה ועליו למוחקה. כמו כן, בהתאם לסעיף 149
לתקנות סד"א, טוענת המבקשת, מקום בו נקבע עפ"י הודאתו של המשיב כי הוא אינו התובע הדרוש- אין לפתוח עניין זה מחדש.
לטעמי, יש לדחות טענה זו של המבקשת. אמנם, בפרוטוקול הדיון נרשם מפי בא כוח המשיב
"חלה טעות סופר הזוכה היא הגב' מיה מיכאלי" ואמנם כב' הרשם התיר את תיקון התביעה תוך זמן שהוקצב לכך. אולם, ראשית, כב' הרשם רק התיר את תיקון התביעה ולא קבע כי אם לא תתוקן התביעה תסולק על הסף. שנית כל, משבחר המשיב, חרף הצהרתו והחלטת כב' הרשם וכן חרף המלצתי, שלא לתקן את התביעה והוא עומד על דעתו כי הוא התובע הנכון, אין מקום לחייב אותו לפעול על פי אותה הצהרה שניתן על ידו בעבר. מדובר בהצהרה לקונית שמתייחסת לתיקון כתבי טענות, שהוא עניין דיוני, ואשר לא יכולה לדעתי בנסיבות הקיימות, לשמש כמחסום בפני בירור התביעה במלואה, שעה שהתובע חזר בו למעשה מהצהרתו הנ"ל.
כידוע, דחייה על הסף, ע"פ תקנה 101
לתקנות סד"א, הינה סנקציה קשה, אשר יש להשתמש בה במשורה. בע"א 32/89 -
חיים גולן נ' אורי עלוני ואח', פ"ד מו (3), 665 ,עמ' 671-67, קובע כב' השופט חשין:
