אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 32146/03

החלטה בתיק א 32146/03

תאריך פרסום : 06/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
32146-03,151713-05
13/02/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ
הנתבע:
1. פודובדוב גיאורגי
2. פודובדוב אנג'ליקה
3. אלכסנדרוב ולרי
4. איזמאילוב טטיאנה
5. קובה אולג

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן.

ראשית, ברצוני להתנצל בפני הצדדים על העיכוב הארוך במתן החלטתי. עיכוב זה נבע מבעיה טכנית- אדמינסטרטיבית ומחיפושים רבים אחר התיק שאבד. לאחר שלא נמצא התיק נאלצו הצדדים לשחזרו. עם הצדדים הסליחה.

התובעת הינה חברה להשקעות וניהול מקרקעין.

ביום 22.8.01 נערך הסכם בין התובעת לנתבעים 1 ו2 לפיו קבלו מהתובעת הלוואה בסך 50,000 ש"ח (להלן:"ההסכם").

הנתבעים 1 ו2 התחייבו להחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשים ורצופים מיום 1.10.01 ועד 1.9.08. לטענת התובעת לא עמדו הנתבעים בהחזר התשלומים.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן. לטענתם הודיע הנתבע 1 לתובעת כי עקב אי קבלת משכורת נבצר ממנו לשלם וכי הגיע עם מעסיקו למשרדי התובעת וזה האחרון הצהיר שידאג לכך כי התשלום הראשון  שישלם לנתבע 1 יועבר מידית לסגירת חוב הפיגורים אצל התובעת. הנתבע טוען כי התובעת מנצלת לרעה את כוחה ומעמדה משתמשת בזכות חוזית בחוסר תום- לב ומנסה לחייב את הנתבעים בפירעון מוקדם של ההלוואה שהועמדה להם בתוספת הוצאותו שכר טרחת עורך דין.

בתאריך 15.5.03 פנה הנתבע אל התובעת ושילם סך של 2,000 ש"ח ע"ח החוב והיתרה שנוצרה לאחר תשלום זה הינה 344.41 ש"ח בלבד.

לטענת הנתבעים חוב הפיגורים שולם טרם הגשת התביעה ועל כן אין על הנתבעים לשלם מלוא סכום ההלוואה לפרעון מידי שכן האפשרות כי ייווצר חוב פיגורים נלקח בחשבון באופן מפורש בהסכם ההלוואה.

בדיון מיום 24/11/2003 קיבל התובע את המלצת בית המשפט לפיה ימחקו הערבים,(הנתבעים 3,4,5) מכתב התביעה.

דיון:

טרם אכריע בבקשה זו מוטב יהיה אם אחזור על תמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו לדון בבקשת רשות להגן. דינים אלו כפי שקרמו עור וגידים בפסיקה ובספרות המשפטית, יפים גם להחלטה בבקשה זו.

אנו מצויים בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. ( ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70).  לשם כך יש להראות כי תצהירו של הנתבע אינו מגלה אף הגנה לכאורה.

בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. ( ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'   פ"ד כ(2) 520, 522).

עוד יש לזכור כי גם טענות הגנה אשר אינן מעוררות אמון רב, ואף יש שחלקן מתגלות ככוזבות בחקירה הנגדית אין בהן כדי לפסול את נכונותו של ביהמ"ש מלהעניק רשות להגן היות ומשקל הראייה איננו נקבע בשעת הדיון בבקשה ומשום כך חוסר האמון בהן, כשלעצמו, אינו שולל את מתן הרשות להגן אם יש לטענות אלו אחיזה כלשהי בחומר המצוי בידי ביהמ"ש. ( ראה ע"א 592/65 אברהם שלי נ' בוכובזה, פ"ד כ(2) 608).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

בשלב זה, עלינו לזכור כי אין מוטלת על הנתבע החובה, לשכנע את השופט בצדקת דבריו או כי יזכה בעתיד בהליך השיפוטי אלא אך כי גרסתו מציבה "נקודה הגיונית" בה ניתן להיאחז על מנת להפריך את טענות התביעה (ד. בר-אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (פרלשטיין-גינוסר, מהדורה רביעית, תשנ"א) 86).

מצאתי טעם בטענת הנתבע אשר מצריכה ברור האם התובעת פעלה בתום לב עת הגשת התביעה שכן התשלום הועבר לתובעת ביום 15.5.03 (ראה קבלה נספח ב') ותאריך פתיחת התיק הינו ה-18.5.03. אף אם הוגשה התביעה למזכירות בית המשפט ביום 15.5.03 כעולה מתצהירו של מר חיים זובידה המתמחה אצל התובעת אשר הגיש את התביעה לבית המשפט אין בדבר להוסיף לתובעת שכן הנתבע עדיין לא ידע כי הוגשה תביעה כנגדו והתשלום נעשה טרם ידיעתו, בכל מקרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ