א. מבוא
בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דין, אשר ניתן ביום 09/12/07.
ביום 09/12/07 נתתי פסק דין בו חייבתי את הנתבעת, לשלם לתובע, סך של - 320,000ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, אגרת משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ.
המבקשת, היא הנתבעת, עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין כיוון שבכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ונשוא בקשה זו, עיכוב ביצוע פסק הדין עד מתן הכרעה בערעור.
ב. הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין
כאמור בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
תקנה 467 לתקסד"א מקנה לבית המשפט שנתן את ההחלטה סמכות להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה סופית בערעור או לתקופה קצרה יותר, אך זאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכלל זה (ב"ש 981/82 {740/82}
גבריאלי נ. מילצן, פ"ד ל"ז (1) 90, 91).
"הכלל הוא כי פסק דין יש לבצע עם הנתנו בערכאה הראשונה, ועל מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע - ולשכנע - על קיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור, שנית כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון" (ב"ש 227/87
קרן כימיקלים בע"מ ואח' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מ"א (1) 713, 715, בש"א 216/89
אברהמי ובניו חב' לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מג (2) 172, 174; בש"א 8240/96
חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ (5) 403).
כאמור, סטייה מן האמור מוצדקת בהתקיים שני תנאים
מצטברים:
1) כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.
2) אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה זה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.
נזק בלתי הפיך
בענייננו, מדובר בתביעה כספית, פיצויים בגין נזקי גוף, אשר מטבעה תוצאותיה הפיכות.
הכלל, כנקבע בהלכות בית המשפט העליון, הינו כי פסק דין לתשלום סכום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 9304/02
Jet Aviation Components
נ'
Offshore Aviation תק-על 2002 (3) 2941).
פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה. רק במקרים חריגים ביותר, בהם עלול להיגרם למבקש נזק כלכלי שאינו ניתן לתיקון, יש מקום לשקול עיכוב ביצוע, אך בדרך כלל מצבו הכלכלי של המערער, בכל הנוגע לחיוב כספי שהוטל עליו, אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, ראה: ע"א 7221/01
י.ג. רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל (נ.י.ב) פ"ד נו (4), 178, 183-182; ע"א 321/04
גודמאן מתכות בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים, פורסם באתר המשפטי נבו.
הנתבעות, טענו כי קיים חשש ממשי כי התשלום המלא של פסק הדין לידי המשיבה יסכל האפשרות לאכוף את פסק דין של ערכאת הערעור, באם יינתן ויהפוך את החלטת בית המשפט קמא. טענה זו נטענה בעלמא ולא בוססה באמצעות ראיות מכל סוג.
על כן, ומשלא צלחו המבקשות מלהוכיח טענתן, לא ראיתי כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין, יביא לסיכולו העתידי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
למותר לציין כי ככלל "מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו... וכאשר יבחן בית המשפט את מאזן הנוחות והנזקים לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה הרי 'כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין"
(בש"א 3158/91
פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן, פ"ד מה (2) ).
סיכויי הערעור להתקבל
לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך בניתוח סיכויי הצלחת הערעור מה עוד שכאמור בע.א. 9040/03
הימן ואח' נ. מגדל ואח' פסק דין מיום 26.4.04: "... הצדדים מלינים על מרבית קביעותיה של הערכאה המבררת... בחירה זו של בעלי הדין, כך אמרנו, יש בה לעתים משום התעלמות מן ההלכה לפיה: 'אין בימ"ש לערעורים נוטה להתערב על נקלה כאומדנת הערכאה הראשונה את נזקי הניזוק, ולא ימיר את הלכת השופט קמא בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר ורחוק מהמציאות' (ראה גם בע.א. 487/82
נדלר נ' שדה פד"י לח' (4) 21, 25) "מטיבו של הנושא" הדגשנו - 'שיקול הדעת בו הוא תכופות רחב ביותר, ובשל כך נפרס ברגיל גם מתחם רחב של סבירות' על כן, כל עוד לא סטה ביהמ"ש קמא משיקולים סבירים ולא טעה טעות בולטת בהערכת הנזק לא יבוא בימ"ש זה (ביהמ"ש בערכאת הערעור - מ.ש.) לעשות ואין זה מתפקידו לעשות, חישובים אחרים במקומו ע"מ להעמיד את דיוקם של הסכומים שנפסקו על קוצו של יוד".
(ע.א. 617/80
גבאי נ. תע"ל,
תעשיית עץ קבוצת משמרות בע"מ, וערעור שכנגד פד"י לו (3) 337, 345).
