1. בפני בקשה מטעם התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית מכח סייפת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
"התקנות"). כן עותר התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט והטלת שכר טרחתו על הנתבעות, ולחילופין לקבוע כי קביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 15% נכות צמיתה - תהווה כחוות דעת מטעמו.
2. עניינה של תביעה זו, תאונת עבודה שארעה לתובע ביום 15.4.03. על פי הנטען, התובע נפגע בברך ימין שעה שהחליק על רצפה רטובה במחלקה האורטופדית של הנתבעת 2.
המוסד לביטוח לאומי (להלן:
"המל"ל") קבע לתובע נכות של 10% עבור מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס וקיומם של שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול של השרירים, לפי סעיף 48(2) (ז) (IV); כמו כן הופעלה תקנה 15 במחצית, כך שסה"כ הנכות המשוקללת לאחר הפעלת תקנה 15, הועמדה על 15%.
3. התובע מבקש, כאמור, לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעם בית המשפט או, לחילופין, לראות בקביעה במל"ל כחוות דעת מטעמו.
הטעם לבקשתו זו נעוץ במצבו הכלכלי הקשה, המהווה לטענתו טעם מיוחד כמשמעו בתקנה 127 סיפא לתקנות.
בבקשה ובתצהיר מפרט התובע כי מזה כעשרה חודשים הוא עובד בעבודה חלקית כשומר ומשתכר כ- 3,000 ש"ח לחודש. התובע טוען כי הוא נמצא בחובות כבדים אשר הובילו לעיקול על חשבונו והטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. כמו כן הוכרז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים והיום הוא נמצא בהסדר איחוד תיקים ומשלם מדי חודש 150 ש"ח. התובע טוען כי משכורתו אינה מספיקה לצורכי מחייתו ומחיית שני ילדיו והחזרת חובותיו ובוודאי שאין בסכום זה בכדי לכסות עלות חוות דעת רפואית.
4. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, התובע לא צירף חוות דעת רפואית מטעמו לכתב התביעה. לפי החלטת בית המשפט מיום 4.8.05 היה על התובע, באם רצה להוכיח עניין שברפואה, להגיש בקשה מתאימה עד ליום 3.9.05. בקשה כזו הוגשה רק עתה, ביום 7.3.06. מטעם זה יש לדחות הבקשה.
5. התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעות. בתשובתו עותר התובע להאריך המועד להגשת הבקשה דנן, בהתאם לתקנה 528 לתקנות. לטענת התובע, הפרוצדורה נועדה לשרת את הצדק ובנסיבות העניין אין להישמע לטענות פרוצדוראליות ובכך למנוע עיוות דין לתובע.
6.
דיון
בפתח הדברים, הנני מוצאת לנכון להאריך המועד להגשת בקשת התובע עד להגשתה בפועל, מכח תקנה 528 לתקנות, זאת על מנת למנוע עיוות דין לתובע ולשרת את הצדק. בעניין זה כבר נקבע בע"א 189/66
ששון נ' קדמה, פד"י כרך כ(3) 477, 479, מפי כב' השופט ברנזון, כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום. כך גם בע"א 430/74
פרידה בסמן ואח' נ' גזית תכנון אדריכלים והנדסה בע"מ, פד"י כט (1) 228, נקבע כי
"סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה".
7. ולגופו של עניין.
תקנה 127 לתקנות קובעת:
"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "חוות הדעת");
אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
כן נקבע בתקנה 130(א) לתקנות כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה מטעם בית המשפט.
8. הנני סבורה כי בענייננו מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את התובע מן החובה לצרף חוות דעת רפואית מטעמו. התובע נפגע בתאונת עבודה ולכאורה נגרמה נכות שאינה של מה בכך, בגין הפגיעה בברך, כעולה מקביעת המל"ל - שאין בה אמנם כדי לחייב אך יש בה כדי להוות אינדיקציה לעצם אירוע התאונה ולקיומה של נכות שנותרה בגין התאונה.
9. בנסיבות העניין כשמדובר בתובע, המתקיים ומקיים את בת זוגתו וילדיו ממשכורת של כ- 3,000 ש"ח, כמו גם היותו חייב מוגבל באמצעים כפי שנקבע במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, יש לראות במצבו הכלכלי של התובע טעם מיוחד, המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת (ראה לעניין זה רע"א 8015/96
צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, דינים עליון, כרך נא, 438).
יתרה מכך, לפי רע"א 10251/02
אפרים כץ- חמים וטעים נ' דואני חנה ואח', דינים עליון, כרך סג, 666, שילוב תקנות 127 ו-130 לתקנות מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת ע"י הצד המעוניין במינוי המומחה.
10. בנסיבות אלה ומכח סמכותי על פי תקנה 130(א) לתקנות, ראיתי לנכון למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. יחד עם זאת, ובהתאם להלכת רע"א 7431/96
יפת שמש חברה לבנין נ' אלוני, פד"י נא (2) 574, הנתבעות רשאיות לבדוק התובע ע"י מומחה רפואי מטעמן ולהגיש חוות דעת, אשר ניתן יהא להעבירה לעיון המומחה מטעם בית המשפט.
11. אשר על כן, יוצא כתב מינוי בנפרד לפרופ' נחום הלפרין.
