א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
31362-08
20/07/2008
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
| - נגד - |
התובע:
נוף ים תל אביב בע"מ
עו"ד צחי פלג
|
הנתבע:
1. רמי רומנו
2. חגית רומנו
3. שמעון שמש
עו"ד רונן תבור
|
| החלטה |
בפניי בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד.
ב"כ המבקשים, הודיע על כוונתו להגיש תגובה לתגובה, אלא שלאחר שחלף המועד ולא הוגשה תגובה לתגובה, ניתנה החלטתי זו.
התובעת הגישה תובענה בסדר דין מקוצר, בו עתרה לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 1,407,736 ש"ח.
הנתבעים הגישו בקשה לעיכוב הליכים, במסגרתה עתרו להורות על עיכוב הליכים עד לבירור תובענה שהוגשה על ידם כחמישה ימים לפני הגשת התביעה שפניי, בשל טענות נזיקיות וחוזיות.
הנתבעים טוענים, כי יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה, משום זהות, הנושא, הצדדים והעילות.
בת.א 161/94
דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' תחנת דלק עיר שלם בע"מ, נפסקה ההלכה הנוהגת בעניין הכלל של הליך תלוי ועומד וכך נקבע:
"הדיון הנוכחי מושתת על הכלל של ה"הליך תלוי ועומד", או כשמו הלועזי
"lis alibi pendens".
כלל זה, כפי שמציינת פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בית
-
דין בהליך אזרחי "הוא יציר הפסיקה ותחולתו בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי-הדין תובענות מקבילות בבתי המשפט בשל אותה עילה." (שם, עמ'
105
)
.
הכלל האמור עומד על שלושה מרכיבים עיקריים
.
(א) הרעיון שביסוד הכלל
.
"
הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט.......אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים להגיע לתוצאות הפוכות." (ע"א
9/75
שיך סולימן אל עוקבי נגד מינהל מקרקעי ישראל פד"י כ"ט (2), עמ'
477
בעמ'
480
,
481
).
(ב) זהות העילות
.
הכלל הוא כי חייבת להיות זהות בעילות שבשני ההליכים, "ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא
רק בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית
".
"
לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית." (אל-עוקבי, שם עמ'
483
)...
(ג) זהות בעלי הדין
.
בעקרון נדרשת זהות בין בעלי הדין בשתי התובענות, אך אין הכרח בכך כי התובע בשתי התובענות יהא אותו צד שכן אותה כפילות חלה גם "כשהתובע בתיק אחד הוא הנתבע בתיק
השני שהוגש על ידי הנתבע בתיק הראשון וכאשר בשניהם צריך בית המשפט להכריע באותה בעיה ולשמוע אותן הטענות ואותן הראיות" (ראה:נ אל עוקבי, שם בעמ'
482
,
483
)
.
"
בענייננו, המדובר בתובענות הנוגעות לצדדים זהים, עוסקות באותה מערכת עובדתית, ויש טעם בטענה כי הכרעה בתובענה אחת תוביל להכרעה בתובענה השנייה, מחמת מעשה בית דין.
יחד עם זאת, התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר, וטרם ניתנה לנתבעים רשות להתגונן. משכך, הנתבעים טרם פרטו את טענות ההגנה מטעמן ועדיין לא עברו את המחסום של כניסה לביהמ"ש להעלות טיעוניהם, ולכן טרם הגיע המועד לבחינת השאלה האם יש מקום להורות על עיכוב התובענה מחמת הליך תלוי ועומד.
