אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 30936/04

החלטה בתיק א 30936/04

תאריך פרסום : 22/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30936-04
05/07/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ
הנתבע:
שהם יפעת
החלטה

הנתבעת ניהלה חשבון עו"ש בסעיף באר שבע של הבנק התובע (להלן: "הבנק"

 ו "הסניף" בהתאמה) כפי המפורט בהסכם עליו חתמה הנתבעת, נספח א' לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר".

על פי כתב התביעה, הצטברה בחשבון יתרת חוב אשר בגינו הוגשה התביעה.

בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידיה, לא כפרה  הנתבעת באמור לעיל או בחישובי החוב לגופם.

התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ניתן על ידי בן זוגה של הנתבעת, מר גילאון שוהם (להלן : "גילאון"; סעיף 1 לתצהירו).

בתצהירו מעלה גילאון טענות הקשורות לחשבון של חברה בשליטתו, בשם אטיקס אינטרנשיונל בע"מ, אשר גם היא ניהלה חשבון בסניף אשר בהתייחס אליו, הגיש הבנק תביעה קודמת נגדה ונגד גילאון (סעיפים 2, 3  ו 7 לתצהירו; להלן: "אטיקס" ו "חשבון אטיקס" בהתאמה).

בסעיף 8 לתצהיר מספר גילאון על כך הנתבעת העמידה בטחונות בשיעור של כ -

.80,000 ש"ח ל"חשבון"; סתם גילאון ולא פרש האם הכוונה היה לחשבון נשוא התביעה כאן, או לחשבון אטיקס, כאשר מהקשר הדברים שעד סעיף 8, שכולו דיון בחשבונות אטיקס בסניף, ניתן להבין שהביטחונות שהעמידה הנתבעת לבנק נגעו ליתרות החובה בחשבון אטיקס ולא לחשבון נשוא הדיון.

ואכן, בסעיף 9 לתצהיר מספר גילאון על כך שהבנק מימש את הביטחונות, אך הפנה את כספי המימוש בסכום של -.72,000 ש"ח לכיסוי יתרות חוב בחשבון אטיקס, במקום לחשבון נשוא התביעה; אילו היו הכספים מועברים במקום זאת לחשבון הנתבעת, היה בכך כדי להקטין את יתרות החובה בו באופן משמעותי, עד כדי, לגישת גילאון, שלילת ההצדקה להעמדתו לפרעון ולהגשת התביעה בעקבות כך (סעיפים 23.1, 23.2 ו 23.8 לתצהיר גילאון).

גישתו של גילאון אינה נראית בעיני; גם אילו היו כספי הביטחונות מוכנסים לחשבון הנתבעת, לא  היה בכך כדי לכסות את כל יתרת החוב, שעמדה, כפי שהוא מודה, על סך של -.136,586 ש"ח (סעיף 23.8 שם).

גילאון יוצר ערפל מכוון באשר לחשבון שאליו כוונו הביטחונות, ככל הנראה על מנת ליצור רושם שונה מהאמת, ללא אמירת דברים כוזבים בתצהיר באופן ישיר.

בסיכומי טענותיו מציין ב"כ הנתבעת שהביטחונות הנ"ל היו לטובת חשבון הנתבעת, אך אין בכך ראיה.

למעשה, די באי הבהירות הנ"ל כדי לדחות את הטענה כאשר על הנתבעת להביא בפני בית המשפט  גירסה ברורה ומפורטת לצורך הגנתה כדי שתזכה לקבל רשות להתגונן; כלל הוא כי "לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" [ ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ פד"י מב(1) עמ' 721 בעמ' 722; ע"א 217/85 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ, פד"י מג(4) עמ' 614 בעמ' 615; ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'  WARNER HOME VIDEO (U.K.) LTD. פד"י מו

(2) עמ' 273 בעמ'  278;  ע"א 2148/90  רלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז5 עמ' 133; ע"א 592/89 אחים רייך (שדה אילן) בע"מ (בפירוק( ואח' נ. בנק ה מזרחי המאוחד בע"מ, "דינים" עליון  מג 302 ].

לכתב סיכומי הבנק צורפו מסמכים המעידים על כך שהביטחונות נעשו לטובת חשבון אטיקס ולא לטובת חשבון הנתבעת, לרבות שטר רישום משכון ובקשת משכון חתומה על ידי הנתבעת, למשכון רכבה (שהוא אחד הביטחונות) לטובת אטיקס.

ברור שצרוף ראיה לסיכומי טענות אינה הדרך הנכונה והראויה להגשתה, והבנק יחויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בגין כך [ ראה: ע"א 311/83 אריה פינקלשטיין ואח' נ. ברנרד פילבסקי ואח' ,פד"י לט1 עמ' 496 יחד עם ע"א 5080/90 יורם קפלן ואח' נ. מנהל מס שבח מקרקעין נצרת, פד"י מו4 עמ' 541 ].

יחד עם זאת, לא ראיתי להתעלם כליל מהמסמכים שכך צורפו; הנתבעת קבלה רשות להגיש סיכומי תשובה לסיכומי טענות הבנק; בסיכומי התשובה לא התייחסה הנתבעת כלל לטענות הבנק באשר לייחוס הנכון של הביטחונות, למרות שניתן היה לצפות ממנה לכך, אפילו ללא הצרוף הבלתי מותר של המסמכים; יתר על כן, הדיון הוא בשלב של בקשת רשות להתגונן; אם לא אתייחס כלל למסמכים המצורפים, ואם אחליט שיש מקום ליתן רשות להתגונן בטענה הנ"ל, ברור על פי אותם מסמכים כי בשלב הבאת הראיות תתברר הגנה זו כחסרת שחר; התעלמות כללית מהם תהיה על כן בזבוז זמן לריק.

כך או כך, די בכל שנאמר לעיל בדבר תצהירו של גילאון והעדר תגובה נאותה בסיכומי התשובה של הנתבעת, כדי להביא למסקנה שטענתו לא עברה את השלב הראיתי הדרוש לשלב זה של הדיון.

עוד נטען על ידי גילאון שהוא הגיע להסדר עם הבנק, לפיו יוכנסו כספים לחשבון בסכום של -.20,000 ש"ח מידי חודש, ובכך תקטן יתרת החובה בחשבון ולגישתו, כל עוד הוא עומד בהסכם זה לא היה זה ראוי שהבנק יפעל לגביית החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ