בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
29514-04,172692-05
24/01/2006
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
- נגד - |
התובע:
סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. כרמי חנוך (המבקש) 2. אמין ג'מיל
|
החלטה |
בפניי בקשת הנתבע 1 לביטול פסק דין (להלן: "הנתבע").
ביום 01/09/04 ניתן כנגד הנתבעים 2-1 פס"ד בהיעדר הגנה.
ביום 18.11.04 נפתחה בש"א (187371/04) ובה בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין.
ביום 25/01/05 התקיים דיון בפני כבוד הרשם משה כהן בבקשת הנתבעים.
במהלך הדיון הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה ולפיה פס"ד כנגד הנתבע 2 יבוטל והוא יגיש כתב הגנה ואילו פס"ד כנגד הנתבע 1 יישאר על כנו והליכי ההוצל"פ כנגדו ימשכו כסדרם.
הדיון בסכסוך שבין התובעת לנתבע 2 הועבר אלי.
ביום 18/04/05 נתתי תוקף של פס"ד להסכם הפשרה שבין התובעת לנתבע 2.
ביום 25/07/05 הוגשה בקשה נוספת מטעם הנתבע 1 לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר.
בבקשה טען הנתבע כי הסכם הפשרה אליו הגיעה התובעת עם הנתבע 2 כולל בתוכו את מלוא החוב שלו ושל הנתבע 2. בנוסף טען הנתבע 1 כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות מקומית ומשכך פסק הדין פגום ואין בהכרח צורך להתייחס אליו לכן טוען הנתבע 1 כי לאור האמור לעיל זכאי הוא לביטול פסק הדין שניתן כנגדו.
דיון:
הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 וזו לשונה:
201. "
ביטול החלטה על פי צד אחד":
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".
כב' השופט מצא, קבע
בע"א 5000/92
יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח',( פ"ד מח(1), בעמ' 835-836):
"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם,
כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".
ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.
בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה
רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121).
בדיון מיום 07/12/05 טען ב"כ התובעת המלומד כי הנתבע כבר הגיש בקשה לביטול פס"ד שניתן כנגדו לכבוד הרשם משה כהן שנתן את פס"ד ואף הוא דחה את בקשת הנתבע 1.