1. התובע (
להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 688,025 ש"ח נגד הנתבעת 1, החייבת העיקרית (
להלן: "החייבת") בגין יתרת חובה לבנק, ונגד הנתבעים 2-4, שערבו לחוב. הנתבעת 3 (
להלן: "הנתבעת") היא רעייתו של הנתבע 2, שהינו בעל 99% מהון המניות של החייבת. הנתבעת עצמה מחזיקה ב-1% מהון המניות של החייבת.
2. הנתבעת ביקשה רשות להתגונן, בגדרה העלתה טענת הגנה אחת ויחידה, ולפיה ערבותה היא ערבות של ערב יחיד לפי ס' 19 לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (
להלן: "חוק הערבות"). הואיל ומדובר בערבות בלתי קצובה, היא פטורה כליל מערבותה, כאמור בס' 21 לחוק הערבות.
3. השאלה היחידה איפוא שיש לדון בה היא האם הנתבעת היא ערב יחיד, כמשמעו בס' 19 לחוק הערבות. אם התשובה לכך חיובית, דין התביעה נגדה להידחות על הסף, שכן אין חולק כי מדובר בערבות שלא נקוב בה סכום קצוב, ועל כן תחול הוראת ס' 21(ב) לחוק הערבות הקובעת:
"
לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו."
4. ס' 19 לחוק הערבות מגדיר "ערב יחיד" כדלקמן:
"
מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה ; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד ; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" - כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;"
5. הואיל והחייבת היא תאגיד, יש לבחון האם הנתבעת היא "בעל ענין" בה, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (
להלן: "חוק ניירות ערך").
6. ס' 1 לחוק ניירות ערך מגדיר בעל ענין בתאגיד באופן הבא:
"
(1)
מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; ... "
7. בעניננו חלה הרישא של ההגדרה, הדנה בבעל ענין שהוא יחיד, להבדיל מהסיפא, הדנה בבעל ענין שהוא תאגיד. על כן, יש לברר האם הנתבעת מחזיקה בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החייבת או מכוח ההצבעה בה, האם היא רשאית למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של החייבת או את מנהלה הכללי, והאם הנתבעת מכהנת כדירקטור של החייבת או כמנהלת כללית. מדובר בתנאים חלופיים, שדי בהתקיימו של אחד מהם על מנת שהנתבעת תחשב כבעלת ענין בחייבת.
8. אין חולק כי הנתבעת היא רעייתו של מנהל החייבת המחזיק ב- 99% מהון מניותיה והיא אף מתגוררת עימו. הבנק טוען כי בשל כך הנתבעת היא בעלת ענין בחייבת. לענין זה הבנק מפנה להגדרת המונח "החזקה" בס' 1 לחוק ניירות ערך:
"
'החזקה" ו'רכישה', לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע,
וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;" (הדגשה הוספה)
טענה זו בדין יסודה. חוק הערבות מקנה הגנה לערב יחיד, אך הגנה זו אינה מכוונת לבני משפחתו של בעל ענין בתאגיד, אם הם מתגוררים עימו, כמו במקרה דנן, שאז דינם כדין מי שמחזיק בעצמו במניות התאגיד.
9. על כך משיב ב"כ הנתבעת כי אין להיזקק להגדרת "החזקה" בחוק ניירות ערך, משום שחוק ניירות ערך נועד להגן על ציבור המשקיעים בבורסה, ואילו אנו עסקינן בחוק הערבות, שמטרתו ותכליתו שונים לגמרי. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי בית המשפט מוסמך לבטל את הגדרת "בעל ענין" בחוק ניירות ערך, הואיל והוראה זו אינה ראוייה, בנסיבות הענין.
10. דין הטענה להידחות, מחמת מספר טעמים.
11. הטעם הראשון הוא שהגם שמדובר בטענות נכבדות, זכרן לא בא במסגרת בקשת הרשות להתגונן, אלא רק בתשובה לטענות ב"כ הבנק, ועל כן, מדובר בשינוי חזית שאין להתירו.
12. הטעם השני הוא מהותי. כאשר המחוקק הפנה בגדרו של ס' 19 לחוק הערבות אל הגדרתו של "בעל ענין" לפי חוק ניירות ערך, הפנייה זו מחייבת את יישומו של סעיף ההגדרות בחוק ניירות ערך, הדרוש לשם זיהויו של אותו "בעל ענין", על קרבו וכרעיו, ועל כל ההגדרות המופיעות בו. ההפנייה שמפנה חוק הערבות אל חוק ניירות ערך אינה נעצרת ואינה יכולה להעצר בהגדרת "בעל ענין", שכן בתוך הגדרת "בעל ענין" נעשה שימוש במונח "מחזיק"; על כן אין מנוס אלא לבחון כיצד מגדיר חוק ניירות ערך את המונח "מחזיק". רק כך ניתן לזהות ולהגדיר בצורה שלמה מיהו בעל ענין לפי חוק ניירות ערך, וממילא, מי אינו ראוי לבוא בקהל הערבים היחידים לפי חוק הערבות. אם המחוקק טרח והגדיר בחוק ניירות ערך מיהו מחזיק, מדוע יחפש לו הפרשן דרך אחרת לפרש מונח זה, ויתעלם מהגדרתו של המחוקק?
