א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
28695-06
17/05/2007
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
| - נגד - |
התובע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד משה זילברברג
|
הנתבע:
שושנה רווח
עו"ד מאיר ישראלי
|
| החלטה |
1. לפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 19.3.06.
העובדות והמחלוקת
2. המשיבה נפגעה בתאונת דרכים ביום 16.3.03, בגינה היא הגישה תביעה לפצותה.
3. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל ונכותה הרפואית של המשיבה נדונה בוועדה הרפואית של המל"ל, אשר, ביום 19.3.06 העריכה את נכותה הצמיתה, בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן:
"התקנות"), בגין הגבלה קלה בעמ"ש מתני.
4. כאמור, עותרת המבקשת, כי בית המשפט יתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר נכותה הצמיתה של המשיבה.
הבאת ראיות לסתור
5. לטענתה של המבקשת, בפני וועדת המל"ל לא עמד חומר רפואי המתייחס לעברה הרפואי של המשיבה, ובפרט חומר רפואי המתייחס למעורבותה של המשיבה ב- 3 תאונות דרכים בשנים 1993, 2000 ו- 2002,
"ולפיכך הברור שערך המל"ל אינו משקף את מצבה הרפואי בתחום האורטופדי של המשיבה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה שכן חסרה בו התייחסות לשאלת תרומתן של התאונות הקודמות למצבה הרפואי של המשיבה ולנכותה בגין עמ"ש מתני" .
לביסוס בקשתה צירפה המבקשת מסמכים רפואיים המתייחסים ל- 3 תאונות דרכים קודמות שעברה המשיבה, ואשר גם בהן - כנטען בבקשה - נפגעה המשיבה בעמ"ש מתני.
6. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מצבה הקודם היה מונח בפני הוועדה הרפואית שהביאה זאת במסגרת שיקוליה, וכי מכל מקום אין במסמכים הרפואיים שצורפו כדי להצביע על כך, שלו הם היו מוצגים בפני הוועדה היה בהן כדי לשנות את החלטתה.
7. יש לציין, כי המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, והמתייחסים לעברה של המשיבה, אכן כוללים תלונות וטיפול באזור בעמ"ש מתני - גבי.
דיון
8. הלכה פסוקה היא, כי הבאת ראיות לסתור תותר רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. המדובר, במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ע"א 5779/90
הפניקס נ' טיארה
, פ"ד מה(4) 77, 82). בפסקי הדין המנחים, אשר ניתנו בעניין בר"ע 634/85
עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד לט(4) 505 ובעניין בר"ע 721/85
סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה
, פ"ד לט(4) 839, קבע בית המשפט העליון כי היתר שכזה ינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. בקווים כלליים הצביע בית המשפט על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר: טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית, וטעמים עובדתיים כבדי משקל חדשים.
בין היתר נקבע, כי המקרים הצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים
תקדין עליון 94(3) 847).
כן נקבע, כי נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.
9. ואולם הפסיקה נקטה בגישה מצמצמת ונמנעה מלהתיר להביא ראיות לסתור אף במקום בו לא עמד תיקו הרפואי של נפגע לנגד עיני הוועדה הרפואית בעת קביעת הנכות וכי באותו תיק רפואי נכלל מידע רלוונטי על מעורבות בתאונות דרכים קודמות לתאונה ועל תלונות דומות לאילו שהועלו בפני הוועדה הרפואית הנוכחית. הפסיקה הדגישה, כי לצורך קבלת היתר להביא ראיות לסתור אין די להראות, כי נמנעו מהוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות חשובות אלא יש צורך להוסיף ולהראות, כי לו היו אותן עובדות עומדות בפני הוועדה הרפואית, לבטח הייתה קביעתה משתנה (בר"ע (ת"א) 1679/04
אליהו חברה לביטוח נ' גלינה לינדן
(פורסם בנבו).
10. דינה של הבקשה להתקבל.
11. מעיון בדו"ח הוועדה הרפואית עולה כי תיקה הרפואי של המשיבה ובו פירוט על עברה של המשיבה, לא עמד בפני הוועדה הרפואית (ראה סעיפים 18 ו- 28 לפרוטוקול הוועדה).
בהתחשב בעובדה, שבעקבות התאונות הקודמות החלה המשיבה לסבול מכאבים/ רגישות בעמ"ש מתני - גבי ובשים לב לסעיף בגינו נקבעה נכותה הצמיתה של המשיבה במל"ל, לא מצאתי, כי ניתן להימנע מלהתיר למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל הנדונה.
12. כך גם תמוה בעיני כיצד נעלמה מעיניו של הרופא בוועדה כי עסקינן במטופלת וותיקה שלו. עיון בחומר הרפואי מלמד כי ד"ר דרור רובינסון הוא הרופא המטפל בתובעת, החל לפחות משנת 2000 וטיפל בה גם לאחר התאונה בשנת 2002.