א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
28232-07
18/05/2008
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
| - נגד - |
התובע:
שחר מינה
|
הנתבע:
1. אוחנה צ'רלי
2. אוחנה דינה
|
| החלטה |
בפניי שתי בקשות שהוגשה ע"י התובעת: בקשה למתן פסק דין ובקשה לפיצול סעדים.
התובענה דנן הוגשה בגין הפרת חוזה שכירות וסילוק יד ממקרקעין.
הבקשה הנוכחית הוגשה בגין עילה המתייחסת לחובות דמי שכירות אשר נוצרו לאחר מתן בקשת רשות שהותנתה בהפקדת סך של 18,000 ש"ח.
הנתבעים מחזיקים בדירה ברחוב האצ"ל 44 תל גיבורים בחולון בהתאם להסכם שכירות אשר נחתם ביום 15/05/06.
לגישת התובעת, הנתבעים החלו להפר את ההסכם בדרכים שונות בהן: אי תשלום דמי שכירות על פי שערו היציג של הדולר וכן, איחור בתשלום דמי השכירות. בתחילת שנת 2007 חדלו הנתבעים מלשלם את דמי השכירות ואת החשבונות הנלווים החלים עליהם על פי ההסכם.
בקשת התובעת היא כי ינתן פסק דין לאלתר לאור אי תשלום דמי השכירות השוטפים. לחלופין, יותר לה פיצול הסעדים כדי שתוכל לתבוע מהנתבעים את תשלומי השכירות באשר לחודשים שלאחר הגשת התביעה וכן את ההוצאות הנלוות לשכירות.
ב"כ הנתבעים המלומד טען כי משעמדו מרשיו בתנאי ההפקדה, אין מקום ליתן נגדם פסק דין וכי לא ניתן להתיר את הבקשה לפיצול סעדים שכן לגישתו על פי החלטת בית המשפט פיצול סעדים יינתן בסיום ההליך.
עוד הוסיף כי באם נולדה עילת תביעה חדשה לאחר הגשת התביעה, הרי שאין צורך להגיש בקשה פיצול סעדים מאחר ולגישתו אין המדובר באותה העילה.
דיון:
תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנות בפיצול סעדים וזו לשונן:
44. תובענה תכיל מלוא הסעד
"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".
45. מי שלא תבע סעד אחד מרבים
"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם;אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."
מטרת התקנות הנ"ל לרכז את המחלוקות נשוא התובענה במסגרת הליך אחיד ולא לפצלו להליכים נוספים.
על המבקש פיצול סעדים להצביע על "טעם מוצדק" המחייב פיצול סעדים . (ע"א 2821/80
שומרוני נ. רוזנבלום, פ"ד מז (1) 201).
לאמור: עניינה של התקנה בסעדים אחדים הנובעים מעילה אחת שאינם נתבעים בכתב תביעה אחד.
המונח "עילה" בתקנה האמורה משמעותו הינה במובן הרחב; כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית לתביעה או לתביעות שהוגשו. (ר' ע"א 477/68,
הופמן נ' מיכאלי, פ"ד כ"ג (2) 52, וכן א. גורן, "
סוגיות בסדר הדין אזרחי", מה' חמישית, עמ' 95).
