חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק א 28232/07

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28232-07
18.5.2008
בפני :
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
:
שחר מינה
 :
1. אוחנה צ'רלי
2. אוחנה דינה
החלטה

בפניי שתי בקשות  שהוגשה ע"י התובעת: בקשה למתן פסק דין ובקשה לפיצול סעדים.

התובענה דנן הוגשה בגין הפרת חוזה שכירות וסילוק יד ממקרקעין.

הבקשה הנוכחית הוגשה בגין עילה המתייחסת לחובות דמי שכירות אשר נוצרו לאחר מתן בקשת רשות  שהותנתה בהפקדת סך של 18,000 ש"ח.

הנתבעים מחזיקים בדירה ברחוב האצ"ל 44 תל גיבורים בחולון בהתאם להסכם שכירות אשר נחתם ביום 15/05/06.

לגישת התובעת,  הנתבעים החלו להפר את ההסכם בדרכים שונות בהן: אי תשלום דמי  שכירות על פי שערו היציג של הדולר וכן, איחור  בתשלום דמי השכירות. בתחילת שנת 2007 חדלו הנתבעים מלשלם את דמי השכירות ואת החשבונות הנלווים החלים עליהם על פי ההסכם.

בקשת התובעת היא כי ינתן פסק דין לאלתר לאור אי תשלום דמי השכירות השוטפים. לחלופין, יותר לה פיצול הסעדים כדי שתוכל לתבוע מהנתבעים את תשלומי השכירות באשר לחודשים שלאחר הגשת התביעה וכן את ההוצאות הנלוות לשכירות.

ב"כ הנתבעים המלומד טען כי משעמדו מרשיו בתנאי ההפקדה, אין מקום ליתן נגדם פסק דין וכי לא ניתן להתיר את הבקשה לפיצול סעדים שכן לגישתו על פי החלטת בית המשפט פיצול סעדים יינתן בסיום ההליך.

עוד הוסיף כי באם נולדה עילת תביעה חדשה לאחר הגשת התביעה, הרי שאין צורך להגיש בקשה פיצול סעדים מאחר ולגישתו אין המדובר באותה העילה.

דיון:

תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנות בפיצול סעדים וזו לשונן:

44. תובענה תכיל מלוא הסעד

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.

(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".

45. מי שלא תבע סעד אחד מרבים

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם;אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

מטרת התקנות הנ"ל לרכז את המחלוקות נשוא התובענה במסגרת הליך אחיד ולא לפצלו להליכים נוספים.

על המבקש פיצול סעדים להצביע על "טעם מוצדק" המחייב פיצול סעדים . (ע"א 2821/80 שומרוני נ. רוזנבלום, פ"ד מז (1) 201).

לאמור: עניינה של התקנה בסעדים אחדים הנובעים מעילה אחת שאינם נתבעים בכתב תביעה אחד.

המונח "עילה" בתקנה האמורה משמעותו הינה במובן הרחב; כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית לתביעה או לתביעות שהוגשו. (ר' ע"א 477/68, הופמן נ' מיכאלי, פ"ד כ"ג (2) 52, וכן א. גורן, " סוגיות בסדר הדין אזרחי", מה' חמישית, עמ' 95).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לצפייה הורד קובץ לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>