בפניי בקשת הזוכה לצירוף צד ג' כתובעת.
ביום ה-06.09.04 הגישה המבקשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. יצוין כי צד ג' המחה את זכויותיו כדין למבקשת, על מנת שתטפל עבורו בגביית החוב. אולם השטר שבגינו נפתח תיק הוצאה לפועל ניתן על ידי המשיב לצד ג', וסחירותו הוגבלה על ידי הוספת המילים למוטב בלבד. לאור זאת ולאור נימוקי ההתנגדות , במקביל להגשת בקשה זו, הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט לפיה היא מקבלת את ההתנגדות לביצוע שטר.
בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט להורות על צירוף צד ג', כרטיסי זהב בע"מ, אשר הינו הצד המקורי לו ניתנה ההמחאה, כמו כן, יצוין כי פרטי המקרה ידועים לצד ג' מידיעה אישית .
נטען כי היה ולא תינתן רשות להוספת בעל דין כמבוקש , לא יוכל צד ג' לגבות את הכספים המגיעים לו מאת המשיב, הואיל וכאמור המבקשת הודיעה לבית המשפט הנכבד על קבלת ההתנגדות ואם מעבר התיק הנ"ל למסגרת תביעה רגילה, ייווצר מצב בו קיים חוסר יריבות בין המבקשת לבין המשיב, מה שיוביל לסיום ההליכים מבלי שכאמור צד ג' יוכל לגבות את הכספים המגיעים לו מאת המשיב.
לטענת המשיב, טוענת לפתע המבקשת, כי היא תובעת את המשיב מכוח המחאת זכות שקיבלה מצד ג' והיא מבקשת לצרף גם את צד ג' לתביעה על מנת שלא ייווצר מצב בו "קיים חוסר יריבות בין המבקשת למשיב". יוצא מכך שהמבקשת חוזרת בה מעילת התביעה השטרית שלה כנגד המשיב, היא מבקשת להחליף את עילת התביעה ואף להוסיף תובעת נוספת , מבלי לשנות את כתב התביעה במהותו.
המשיב טען כי לאור בקשת המבקשת וחזרתה בה מן התביעה בעילה השטרית, או על פי טענת המבקשת בעצמה "כי קיים חוסר יריבות בין הצדדים" יש למחוק את כתב התביעה של המבקשת כנגד המשיב. אם המבקשת או צד ג' מעוניינים להגיש תביעה בעילה אחרת כנגד המשיב , הם רשאים להגיש כתב תביעה חדש.
המשיב הוסיף וטען כי לא יעלה על הדעת שהמבקשת תשנה את עילת התביעה, תוסיף תובעת נוספת מכוח המחאת זכות שכלל לא צורפה לבקשה , מבלי לתקן את כתב התביעה גופו, אלא רק להוסיף תובעת.
תצהירו של המשיב מתייחס כולו אך ורק לתביעה השטרית של המבקשת כלפיו וכלל אינו מתייחס לצד ג' או להמחאת הזכות אשר הינו מסמך מהותי אשר היה חייב להיות מצורף לתביעה. אשר על כן היות ויש צורך לשנות את כל התביעה וההגנה , ובעצם להגיש תביעה חדשה עם תובעים שונים. על בית המשפט לדחות את בקשת המבקשת , למחוק כתב תביעתה ולחייבה בהוצאות.
דיון
24. מחיקת בעלי דין והוספתם [24]
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
תקנה 24 לעיל מסמיכה את בית המשפט למחוק בעלי דין מיותרים,מחד גיסא, ולצרף בעלי דין חיוניים, מאידך גיסא, הכול לפי העניין. זאת כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.ניתן ליישם את התקנה בכל שלב משלבי הדיון והיא מאפשרת צירוף צד, אם כתובע ואם כנתבע,
בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח נ קרנית קרן לפיצוי, פ"ד מה (5) 457.
תקנה 24 אינה מיועדת למנוע ריבוי משפטים,אף אם השימוש בה יכול לגרום לכך בעקיפין. העובדה שפלוני שלא היה בעל דין, עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עניין,אינה עושה את "נוכחותו דרושה" כדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות. המבחן הוא ,אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפיתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ושיהא מעשה בית דין גם כלפיו
, בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח נ קרנית קרן לפיצוי, פ"ד מה (5) 462.
בית המשפט הדן בסכסוך מצווה ליתן דעתו- במקרים המתאימים לכך- גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו, מטעם זה מוסמך לעיתים בית המשפט לצרף צדדים להליך מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם על פי תקנה 24 לעיל,
מ"ח 7929/96 קוזלי נ מדינת ישראל, פ"ד נג (1) 529,554.
אורי גורן,נשיא בית המשפט המחוזי ת"א-יפו ,סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית,סיגא-הוצאה לאור בע"מ 2003, עמ' 53-56.
מן הכלל אל הפרט
במקרה שבפניי, בסעיף 6 לבקשה נאמר כי "
לא יוכל צד ג' לגבות את הכספים המגיעים לו מאת המשיב".
לבקשת המבקשת לצירוף צד ג' לכתב התביעה, יש לבחון האם לתובע הנוסף יש עילת תביעה כנגד הנתבע,עילת התביעה מעוררת שאלה משותפת, משפטית או עובדתית עם זו של התובע המקורי , והצירוף דרוש להכרעה יעילה בתובענה.
אם אכן צד ג' זכאי לכספים ולא המבקשת , פתוחה בפניו הזכות לפנות לבית המשפט ולתבוע את כספו.
אם הזכאות הינה של צד ג', אין בצירופו כתובע להקנות סעד למבקשת.
בסעיף 6 לבקשה מפורט כי כאשר לא תינתן רשות להוספת בעל דין כמבוקש "
ייווצר מצב בו קיים חוסר יריבות בין המבקשת למשיב". צירוף תובע אינו מיועד ליצור יריבות, אלא הצירוף נועד כדי להכריע באופן יעיל בתובענה.
