החלטה בתיק א 28149/05

האם יש מקום לתביעה בעילת ביטוח כפל מקום בו מבוטח התובעת (או מי מטעמו) אחראי בהתרשלותו לנזק? בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, זו השאלה שעלי להכריע בה בשלב ראשון.

עובדות שאינן במחלוקת :

התובעת, איילון חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את דניה סיבוס בע"מ ומחצית היובל בע"מ (הם צדדי ג) בפוליסת ביטוח "עבודות קבלניות" בגין הקמת מבנה הממוקם במתחם הקריה (להלן - המבנה). הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את אלקו התקנות ושירותים בע"מ בפוליסת ביטוח "כל הסיכונים קבלנים" בהקשר להקמת המבנה.

התובעת שיפתה את מבוטחיה בגין נזקים שנגרמו למעליות במבנה בגין שני ארועי הצפה: האחד התרחש ביום 18.5.04 (תקלה במיכל מים בקומה 11 של המבנה) והשני ביום 21.6.04 (תקלה במיכל אגירה בקומה 24 של המבנה).

אין מחלוקת, שהמעליות שניזוקו במהלך הארועים הנ"ל בוטחו הן באמצעות התובעת והן באמצעות הנתבעת, וכי הסיכון נושא התביעה מכוסה תחת שתי הפוליסות (ר' רשימת מוסכמות ופלוגתאות מיום 21.8.06).

התובעת הגישה תביעה זו בעילה של ביטוח כפל והיא דורשת מהנתבעת להשתתף עימה בנטל השיפוי ששיפתה את מבוטחה בגין הארועים הנ"ל.

טענות התובעת :

לטענת התובעת, בפני מקרה של כפל ביטוח, כהגדרתו בסעיף 59 ל חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הקובע:

"59. (א)     בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו.

(ב)      בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך-כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה.

(ג)      בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף.

(ד)      המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח."

המעליות הן הנכס שבוטח הן באמצעות התובעת והן באמצעות הנתבעת, בתקופה הרלוונטית לתביעה, והסיכון שהתממש הוא סיכון שמכוסה על ידי שתי הפוליסות. לכן על הנתבעת להתחלק עימה בשיפוי בהתאם ליחס בין סכומי הביטוח. לטענתה, זכות השיבוב והשאלה הנזיקית - מי גרם לנזק - נסוגות מפני קיומו של ביטוח כפל ועל כן אין רלוונטיות לשאלה מי גרם לנזק. בדרך כלל, במצב של ביטוח כפל אחד המבוטחים אחראי לקרות הנזק, אך אין בכך מאום. אם בכל פעם שאחד המבוטחים נמצא אחראי לנזק היה נשלל ענין ביטוח הכפל, הרי שלא ניתן היה לעולם ליישם את הסעיף, שכן רק במקרה של "כח עליון" קיים מצב שבו איש מהמבוטחים לא אחראי לנזק. לכן אין חשיבות לשאלת ה"אשם". בית המשפט העליון קבע כי כאשר מדובר בשתי פוליסות המכסות אותו סיכון - מתקיים כפל ביטוח, גם אם אחד מהמבוטחים הוא "המזיק". עוד קבע, כי זכות השיבוב נסוגה ביחס לזכות השיפוי על פי דיני כפל ביטוח והשאלה היחידה היא אם מדובר באותו הסיכון שהתממש. התובעת מפנה לרע"א 3948/97, רע"א 5449/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ; מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סיגנא חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(3)769 (להלן - פסק דין סיגנא) ולדיון הנוסף באותו ענין - דנ"א 3964/01 סיגנא חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (לא פורסם) (להלן - דנ"א סיגנא). באותו ענין נקבע, כי בפוליסת רכוש נסוגה זכות השיבוב מפני ביטוח הכפל ועל כן בעניננו - אפילו נגרם הנזק באשמת מבוטחי התובעת, אין לכך כל רלוונטיות. התובעת מפנה גם לפסק דין של כב' השופטת דותן בבר"ע 2466/06 הלפנד ואח' נ' רהיטי רגבה בע"מ (ניתן 5.6.05) בו קבעה: "עצם העובדה שמגיש ההודעה הינו המזיק אינה מונעת טענה של כפל ביטוח". התובעת הפנתה גם לפסקי דין נוספים, התומכים בטענתה, כעולה מהאסמכתא הנוספת שצורפה, ומפסקי הדין שצורפו לסיכומי התשובה.

טענות הנתבעת :

כאשר מבוטח התובעת הוא האחראי לקרות הנזק, אין תחולה ל סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח. הסעיף הנ"ל חל, לפי דנ"א סיגנא, רק כאשר אין אחד המבוטחים נושא באחריות לנזק שנגרם למבוטח האחר, היינו - הלכת ביטוח הכפל סויגה ב דנ"א סיגנא והיא תקפה רק באותם מקרים בהם איש מהמבוטחים איננו המזיק. במקרה דנן, האחריות לארוע רובצת כולה על מבוטח התובעת (או קבלנים וקבלני משנה מטעמו), שעסקו בעבודות הקמת המבנה. מעשיהם או מחדליהם הם שגרמו לנזילות המים שגרמו לנזקים למעליות. בכל מקרה - הנטל להוכיח שלא התרשלה מוטל על התובעת, שכן מדובר בחזקות לגבי המלטות מים ו"הדבר מדבר בעד עצמו". הנתבעת מציינת גם, כי אף אם ימצא שעליה להתחלק עם התובעת בנטל השיפוי, מכח דיני כפל ביטוח, הרי שהיא זכאית לתבוע את נזקי מבוטחה מהמזיק, הוא מבוטח התובעת (ועל כן הוגשה כאן הודעת צד ג נגד מבוטחי התובעת), מכח דיני הנזיקין, כך שחבותה תשאר תיאורטית בלבד. הנתבעת ממשיכה ומסבירה מדוע - מבחינת ההשלכות של קביעה כי אין חשיבות לשאלת המזיק במקרה כמו זה שבפני - התוצאה תהיה תוצאה קשה ובלתי צודקת. אף היא מפנה לפסקי דין התומכים בעמדתה, כמפורט בסיכומיה ובאסמכתא הנוספת שהוגשה.

תשובת התובעת :

לדברי התובעת, כב' השופט מצא ב דנ"א סיגנא ציין כבדרך אגב, כי בחינת היחס שבין ביטוח כפל לטובת מבוטחים אחדים, לבין דיני התחלוף לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, מעוררת שאלות כבדות משקל אך פסק הדין בענין סיגנא אינו דן בשאלה זו. לפי קביעת הש' מצא, מקום שמדובר בפוליסות רכוש, מתקיים מצב של כפל ביטוח גם בין מבטחת המזיק למבטחת הניזוק. במקרה דנן - הן התובעת והן הנתבעת ביטחו את המעליות במסגרת פוליסות רכוש ועל כן מתקיים כפל ביטוח. הנתבעת לא הניחה כל תשתית ראייתית לתמיכה בטענה כי הפוליסה שנערכה על ידי התובעת ביטחה את אחריותו של הקבלן שהתרשל, במסגרת פרק צד ג (פרק האחריות). התובעת טוענת כי פרק ביטוח האחריות בפוליסה אינו חל בקשר עם הארוע נושא התביעה והיא לא שילמה מכוחו את תגמולי הביטוח, אלא מכח פרק הרכוש.

דיון והכרעה :