1.
זוהי החלטה בבקשת המבקשת-הנתבעת לביטול פסק הדין אשר ניתן נגדה, במעמד צד אחד, ביום 14.12.06. הוחלט לדחות את הבקשה, ולהלן הנימוקים.
2.
המשיבה הגישה נגד המבקשת ונגד נתבעת נוספת - הגב' בוחניק מריה, תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום חוב בגין תיקון רכב במוסך הנתבעת. סכום התביעה עמד על סך 8,765 ש"ח. המשיבה טענה בכתב התביעה, כי המבקשת היא שביקשה מהמשיבה לתקן את הרכב, לאחר שנפגע בתאונה. לטענתה, המבקשת מסרה לה המחאה משוכה על שם בעלה, לכיסוי החוב, וזאת כאשר ידעה, כי חשבון הבנק שלו הוגבל, ולפיכך, לא תפרע ההמחאה. המשיבה טענה, כי מסרה למבקשת המחאה שהתקבלה אצלה מחברת הביטוח בגין התאונה, כנגד התחייבותה להסדיר את התשלום. לכתב התביעה צורף, בין היתר, מסמך הנושא כותרת "כתב הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת ויפוי כח" (להלן: "כתב ההתחייבות"), הכולל התחייבות לתשלום, המחאת זכות בגין כספי הביטוח, ויפוי כוח לפדות כספים אלה. המסמך נחזה כחתום ע"י המבקשת. כן צורף כרטיס עבודה הנחזה כחתום ע"י המבקשת הכולל הצהרה כי: "אני הח"מ ערב אישית לתשלום החוב במלואו" (להלן: "כרטיס העבודה").
3. המבקשת הגישה כתב הגנה בו טענה בין היתר, כי הגיעה אל המוסך בשליחות בעלה, מר שמעון קוריאט, לאחר שתיאם עם פקידת התובעת, כי הרכב יובא למוסך על ידי
המבקשת, וישאר במוסך לצורך התיקון. לטענת המבקשת, הודיעה לה הפקידה, כי לא ניתן להשאיר את הרכב במוסך, ללא פתיחת כרטיס עבודה. לפיכך חתמה המבקשת על כרטיס העבודה, אשר נפתח ע"ש הגב' בוחניק מריה.
לטענת המבקשת, לא היה כל קשר אחר בינה ובין המשיבה, והשירות שנתנה המשיבה, ניתן לבעלה ולא לה. המבקשת הכחישה חתימתה על כתב ההתחייבות.
4. הצדדים הגישו תצהיר עדויות ראשיות, וביום 2.4.06, התקיימה ישיבה מקדמית בפני כב' הרשמת ע. קויפמן. ביום 25.6.06, נמחקה התביעה נגד הנתבעת הנוספת, לבקשת ב"כ התובעת. נקבע דיון לשמיעת ראיות הצדדים ליום 14.12.06.
המבקשת לא התייצבה לדיון ההוכחות. לפיכך, וכאשר נקבע כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקשת כדין, ניתן פסק דין לזכות המשיבה במעמד צד אחד. יוער, כי ההזמנה לדיון האמור אשר נשלחה אל המבקשת לכתובתה שפורטה בכתב ההגנה, חזרה בציון "עזב ללא מען", ובנוסף, הציג ב"כ התובעת אישור, על ביצוע מסירה אישית של ההזמנה למבקשת, במקום עבודתה.
5. המבקשת טענה בין היתר, כי ההזמנה לדיון ההוכחות לא נמסרה לידה, והיא לא ידעה על קיומה, אלא כאשר קיבלה אזהרה, על פתיחת תיק לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצל"פ. המבקשת טענה, כי יש לה הגנה טובה מפני התביעה. יצוין, כי הבקשה הוגשה באיחור, ולפיכך, הגישה המבקשת גם בקשה להארכת המועד להגשתה, אלא שב"כ המשיבה הסכים להארכת המועד, ולפיכך נתייתר הצורך לדון בעניין זה.
6. לטענת המשיבה, הוכח כי ההזמנה למבקשת נמסרה כדין. הן משום שהומצאה הזמנה לכתובת שמסרה המבקשת, ולפיכך, מדובר במסירה שיש לראותה כתקפה ע"פ הוראות תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, והן משום שההזמנה נמסרה לה באופן אישי, ע"י חוקר במקום עבודתה. המשיבה טענה, כי אין למבקשת סיכויי הגנה של ממש.
7. בדיון שהתקיים בבקשה נחקרו החוקר, מר יהודה רובינזון והמבקשת. מר רובינזון העיד, כי מסר את ההזמנה לדיון למבקשת, במקום עבודתה בחברת מירס, ביום 16.11.06.
המבקשת העידה בתחילה, כי היא מתגוררת בכתובת הנקובה בכתב ההגנה מזה שבע שנים, וכי לא קיבלה דואר מבית המשפט. לאחר מכן, כאשר הוצג בפניה האישור על כך שהמעטפה אשר נשלחה אליה, הוחזרה ביום 10.7.06 בציון "עזב ללא מען", העידה כי יתכן שהגיע אליה מכתב, והיא לא קיבלה אותו, משום שהיתה בעבודה. לדבריה: "...אני אומרת שיתכן שהגיעו והייתי בעבודה, אני עובדת ומפרנסת ילדים". בהמשך העלתה גרסה נוספת לעניין זה - לטענתה: "... בחודש יולי 2006 הייתי אצל אמא שלי במשך חודש וחצי, כי הייתי חולה. לא הודעתי לבית המשפט שאני לא נמצאת בבית, כי לא ידעתי שמחפשים אותי. ידעתי שאני צריכה להגיש תצהיר ניסיתי לעקוב ולהגיב ולא התחמקתי". המבקשת נחקרה על טענות ההגנה שלה. הנתבעת העלתה בחקירתה גרסה חדשה ומפתיעה, כאשר טענה: "אני לא חתומה על כרטיס העבודה של הרכב. שהכנסתי את האוטו היתה חתימה שהחתימו אותי, התקשרה פקידה ושאלה אם היא יכולה לחתום. אני לא יודעת על מה חתמתי". המבקשת העידה, כי היא פרודה מבעלה, מזה ארבע שנים, ולדבריה: "הוא קיבל את התשלום מחברת הביטוח ומאז אנחנו לא ביחד ... קראו לפרוד שלי לקחת כסף, הוא קיבל את הכסף, שהייתי מאושפזת בבית חולים התקשרה פקידה ושאלה אם היא מכונה לחתום בשמי (כך במקור - ג.ג), ואינני יודעת על מה חתמה".
המבקשת נחקרה לעניין הסתירה לכאורה, בין גרסתה זו, ובין הודאתה בכתב הגנתה, כי חתמה על כרטיס העבודה. המבקשת השיבה כדלקמן: "לשאלה מדוע כתבתי בס' 4 שחתמתי על כרטיס עבודה, אני אומרת שאני לא זוכרת מה שביקשו ממני חתמתי חתימה אחת. יכול להיות שבמוסך ביקשו ממני לחתום. כאשר כתבתי בכתב הגנה מישהו אמר לי שזה כרטיס עבודה", בחקירה החוזרת הוצג לפניה שוב כרטיס העבודה והפעם השיבה: "אני מעיינת בכרטיס העבודה שאת מציגה לי, אני לא חתומה על המסמך. לפי זכרוני הדבר היחיד שחתמתי זה של השמאי".
8. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב. לאחר שקראתי סיכומי הצדדים ושקלתי טענותיהם, ולאחר ששבתי וקראתי את יתר המסמכים שבתיק, סבורני כי יש לדחות את הבקשה.
9. פסק דין שניתן במעמד צד אחד נגד נתבע, יבוטל מחובת הצדק, מקום שנפל בו פגם, ובעיקר הדברים אמורים מהעדר המצאה כדין לנתבע.
מקום שלא נפל פגם בפסק הדין, ניתן לבטלו על פי שיקול דעת בית המשפט, כפוף לשני מבחנים מצטברים:
א. ההסבר למחדל הנתבע אשר לא התייצב לדין או לא התגונן.
ב. סיכויי הגנתו להתקבל.
נפסק, כי התשובה לשאלה השניה, החשובה יותר, ואולם לעניין סיכויי ההגנה די אם יציג הנתבע הגנה אפשרית, ואינו נדרש להראות הגנה איתנה (ר' א. גורן,
סוגיות בסדר
דין אזרחי, מהדורה שביעית תל אביב 2003, בעמ' 282).
10. בענייננו, נשלחה ההזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, אל הכתובת שמסרה הנתבעת בכתב הגנתה. די בכך להוות מסירה כדין, מכוח הוראות תקנות 480 ו- 495 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.
