1. המנוח גריגורי טרפק ז"ל הגיש בתיק זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי פוליסת הביטוח הרפואית של המשיבה לעובדים זרים איננה תואמת את הוראות צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א - 2001 (להלן: "
הצו").
2. בטרם נדונה הבקשה נפטר המבקש, למרבה הצער. קודם לכך, החלטתי בבקשה שהגיש המבקש לקבלת סעד זמני, כי על פני הדברים טענותיו של המבקש בעניין אי התאמת פוליסת הביטוח של המשיבה לעובדים זרים לדרישות הצו הנ"ל - מגלות עילה לכאורה (בש"א 7296/06). יתר על כן, המפקח על הביטוח, אשר נתבקש להגיש את עמדתו בעניין התובענה הייצוגית, חיווה אף הוא את דעתו כי הפוליסה של המשיבה מצמצמת את היקף הכיסוי הביטוחי המגיע לעובדים זרים על פי הצו.
3. בנסיבות אלו, לאחר שהמבקש הלך לעולמו בטרם נדונה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, עשה ב"כ המבקש ניסיונות חוזרים ונשנים למצוא תובע חליפי במקום המבקש. בהחלטות קודמות שניתנו בעניין נקבע כי האנשים שהציע ב"כ המבקש (יורשת של המבקש, ולאחר מכן יורשת של עובדת זרה אחרת שנפטרה) אינם יכולים להיות תובעים מייצגים בתיק זה, מן הטעמים שפורטו באותן החלטות (בש"א 2005/07, בש"א 14320/07). עם זאת, בשתי ההחלטות דלעיל, הצעתי לב"כ המבקש לשקול את האפשרות לפעול על פי סעיף 8(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "
החוק"), דהיינו: להחליף תובע מייצג ראוי, והכוונה היתה למצוא גוף ציבורי שיוכל לשמש כתובע ייצוגי. אולם, מסתבר שב"כ המבקש לא הצליח למצוא גוף ציבורי שיסכים ליטול עליו את המשימה, לאחר שפנה לארגון "רופאים לזכויות אדם", "קו לעובד" ו"מוקד לסיוע לעובדים זרים".
4. בנסיבות האמורות לעיל, כאשר מחד - על פני הדברים נראה היה שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית עשויה לגלות עילה לכאורה, בעניין שהוא חשוב לעובדים הזרים הנמצאים בישראל, ומאידך - לא נמצא תובע ייצוגי ראוי, העליתי בהחלטה האחרונה מיום 13.11.07 את האפשרות לשקול לפעול על פי סעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, דהיינו: לפרסם הודעה על כך שנבצר מהמבקש להמשיך בתפקידו בבקשה לאישור, וניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג אחר. בעניין זה ביקשתי לשמוע את עמדות הצדדים, ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בטרם אקבל החלטה, ואלו אכן הוגשו.
5. ב"כ המבקש תומך בפרסום הודעה על פי סעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, בנסיבות שנתהוו. לטענתו הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגיעה לשלב "מתקדם ביותר", שכן כבר ניתנה החלטה בבקשה לסעד זמני שדנה בעילה לכאורה שמגלה הבקשה, הצדדים הגישו כתבי טענות מפורטים בבקשה, ואף הוגשה עמדת המפקח על הביטוח באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. מכל אלו עולה כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מגלה עילה לכאורה, ומחיקתה בשלב זה תהווה בזבוז זמן של בית המשפט ושל הצדדים, ועבודה מאומצת שהושקעה בתיק תרד לטימיון.
עוד טוען ב"כ המבקש, כי הואיל וחברי הקבוצה הינם עובדים זרים, ומדובר בציבור חלש ופגיע שאיננו עומד על זכויותיו, ואיננו מודע להן, קיימת חשיבות רבה בניהול התובענה הייצוגית על מנת להגן על זכויותיו של ציבור זה.
6. אשר לדרכי פרסום ההודעה, סבור ב"כ המבקש כי יש להבחין בין קבוצות עובדים שונות. קבוצה ראשונה היא עובדים זרים שניתנה לגביהם חוות דעת כי אינם כשירים לעבודה, ועל כן ניתן על פי הפוליסה לשלול מהם המשך טיפול רפואי בישראל. מספרם של עובדים אלו בתקופה שמיום 1.1.01 ועד יום 15.6.06 (המועד בו תיקנה המשיבה את הפוליסה נשוא הבקשה) היה 135, על פי הודעה שנתנה המשיבה. קבוצה שניה כוללת עובדים זרים שלגביהם ניתנה חוות דעת רפואית כי הבעיה הרפואית שלהם נובעת מ"מצב רפואי קודם". קבוצה שלישית כוללת את כל שאר העובדים הזרים המבוטחים בפוליסה. לגבי שתי הקבוצות הראשונות, טוען ב"כ המבקש כי סיכוייהם טובים "לקבל פיצוי כספי גבוה יותר ומשמעותי יותר לעומת חברי הקבוצה האחרים", ולכן פרסום ההודעה על פי סעיף 16(ד) לחוק צריך להתבצע לגביהם באמצעות מתן הודעה אישית. לשם כך, עותר ב"כ המבקש להורות למשיבה למסור פרטים מזהים לגבי עובדים אלו, באופן שניתן יהיה לשלוח להם הודעות אישיות בדואר רשום, אף אם הוא מיועד להישלח לחו"ל. פרטים אלו כוללים שם מלא, מספר דרכון, מספר טלפון וכתובת מגורים בארץ ובחו"ל.
7. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט כי איננו סבור שהתובענה הייצוגית מעלה שאלה המצדיקה את התייצבותו בדיון, אם שאלה זו ראויה כלל להתברר במסגרת תובענה ייצוגית. היועץ המשפטי לממשלה איננו רואה מניעה לפרסם הודעה כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק, אך גם לא הביע תמיכה בצעד זה.
8. המשיבה מתנגדת, מטבע הדברים, לפרסום הודעה על פי סעיף 16(ד) לחוק. לטענתה, הרעיון העומד מאחורי הסעיף הינו למנוע בזבוז זמן שיפוטי, במקרים בהם מצא בית המשפט כי התובענה ראויה להתברר כייצוגית, אולם נבצר מהתובע להמשיך ולנהלה. במקרה דנא, טרם החל הדיון בבקשה לאישור התובענה, ולכן דווקא מחיקת התביעה תביא לחסכון בזמן שיפוטי.
עוד טוענת המשיבה בתגובתה, כי לא נראה שתהא תועלת בפרסום הודעה. ב"כ המבקש ניסה תקופה ארוכה למצוא תובע מייצג ראוי, ואף פנה לארגונים המגינים על זכויות העובדים הזרים בישראל. חרף כך, עד עתה לא נמצא תובע ייצוגי ראוי. בנסיבות אלו, לא נראה שפרסום הודעה ישנה את המצב. זאת ועוד, בשים לב לאופיה של הקבוצה התובעת, סביר יהיה להניח שהעובדים הזרים, אשר נקבע לגביהם מצב של אי כשירות או מצב רפואי קודם, עזבו את הארץ בשל מחלתם, או בשל כך שתקופת שהייתם בישראל לצורך עבודה חלפה. לכן, לא ניתן יהיה לאתר עובדים אלו. לתגובת המשיבה צורף תצהיר של הגברת גרינברג, שהיא מנהלת קשרי לקוחות בחברת פמי פרימיום בע"מ, המנהלת עבור המשיבה את השירותים הרפואיים על פי הפוליסה. מתצהירה עולה כי הביטוח הרפואי לעובדים זרים נערך בדרך כלל על ידי מעסיקיהם, ועל כן הכתובת הידועה למבטח היא בדרך כלל הכתובת של המעסיק. לחברת הביטוח אין פרטים על כתובתו של העובד הזר בארץ מוצאו, או מספר הטלפון שלו שם.
לבסוף, טוענת המשיבה כי דווקא ניהול התובענה הייצוגית עלול לפגוע בזכויות חברי הקבוצה. בבקשה השניה שהגיש ב"כ המבקש לחילופי בעלי דין, נטען כי הנזק שנגרם למבקש הוא בסך של 788,862 ש"ח, והנזק שנגרם למבקשת אחרת שעתרה לצרפה כתובעת ייצוגית היה בסך של 261,495 ש"ח. בבקשה המקורית לאישור התובענה הייצוגית נטען לנזק של 50,000 ש"ח של כל אחד מחברי הקבוצה. בנסיבות אלו, אישור התובענה הייצוגית יחסום את דרכם של חלק מחברי הקבוצה לתבוע סכום גדול יותר מנזקם. בנוסף, כאשר מדובר בתביעה בסכומים כה משמעותיים, תובענה ייצוגית איננה הדרך הראויה והיעילה.
9. סעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:
"
(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
(2) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומן, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות סעיף 25; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
(3) הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.
(4) הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 4(א), לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8(א)(3) ו-(4).
(5) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים, כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים או שמצא כי נבצר מהם להמשיך בתפקידם, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, ולא הוגשה בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לפי הוראות סעיף קטן זה, או שהוגשה בקשה כאמור ולא אושרה, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, לפי הענין."
10. חוק תובענות ייצוגיות העביר את נקודת הכובד מהתובע הייצוגי אל עבר הקבוצה התובעת והאינטרס הציבורי. בדברי ההסבר לתזכיר חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005, נאמר בדברי ההסבר בעמוד 14:
"
ההליך הייצוגי נחזה, לאו דווקא כהסדר דיוני של תביעות, אלא בראש ובראשונה ככלי לקידום אינטרסים ציבוריים. לאור זאת, ההתחשבות באינטרס הציבורי ובקידומו היא במרכז שיקול הדעת של בית המשפט המיישם את החוק. חלק ניכר מהשינויים שנעשו בחוק המוצע משקפים תפיסה זו".
