החלטה זו ניתנת בהמשך ל"בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין", להחלטת בית המשפט בבקשה מיום 09/12/04, ולתגובת המשיב לבקשה זו.
בטרם עיסוק בגופה של הבקשה אציין כי ביום 09/12/04, יום מתן ההחלטה הראשונית ע"י בית משפט זה בבקשה, הפנה המבקש בקשה הנושאת נימוקים זהים אל כבוד השופט סגה"נ ד"ר ק. ורדי, שהפנה אותו בחזרה להחלטת בית משפט זה.
עוד יש לציין כי מבדיקת נתוני המחשב לתיק נמצא כי עד למועד מתן החלטה זו לא הופקד כל סכום ע"י המבקש, לצורך עיכוב ביצועו של פסה"ד עד למתן החלטה סופית בבקשה.
פסק הדין לגביו מבקש המבקש עיכוב ביצוע הנו פסק דין הקובע חיוב כספי, כאשר הפסיקה קובעת כי:
"כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו".
ראה ע"א 6626/96 -
איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5), 403 ,עמ' 405-406.
אין בטענותיו של המבקש בהתייחס ליכולתה של המשיבה להיפרע בגין סכום התביעה במידה והערעור יתקבל כל יסוד, כאשר הנן מבוססות רובן ככולן על ההנחה לפיה "סחר ויבוא כלי רכב" אינו עיסוק מוגדר.
גם בהתייחסותו של המבקש בסעיף 100 לבקשתו אל בעלי המשיבה מושבם, עיסוקם ופרנסתם אין כדי להשריש כל ספק בנוגע ליציבותם של בעלי המשיבה בכל הנוגע ליכולת המשיב לגבות את כספו במידה ויזכה בערעור.
קבעה הפסיקה שלושה מבחנים לצורך הפעלת שיקול דעת בית המשפט בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סעיף 467 לעיכוב ביצוע על פי בית המשפט שנתן החלטה.
"ההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית, לטעמי, בשלושה: ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו ...
שנית, על המבקש לשכנע .את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב".
בנוגע לתשתית העובדתית אותה הציג המבקש בבקשתו, נראה כי הצעתו לפיה יפקיד בקופת בית המשפט את סכום ההוצאות שנפסק כנגדו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו בדבר היעדר מוחלט של מקורות מימון ותזרים מזומנים לצורך מתן משכורות לעובדיו וצורך החזקת משרדו.
המבקש לא שכנע את בית המשפט לגבי סיכויי ערעורו, שכן מרבית הטעמים שפורטו לשם כך הנם עניינים שבעובדה אודותיהם נקבע כי אין לדון בערכאת הערעור.
המבקש טוען כי בית המשפט לא נקב בטענות המהוות הרחבת חזית, אולם בפסק הדין, עמ' 9 נכתב: "להלן התייחסות לטענות ההגנה של הנתבע, כאשר כאמור, אין מקום להתייחסות לטענות אחרות אשר נטענו ע"י הנתבע אשר לא פורטו בכתב הגנתו", מכאן שכל שעל המבקש להיתכבד ולעשות הוא להשוות בין הרשימה המפורטת והמודגשת של טענות אליהם התייחס בית המשפט בעמודים 11-12 לפסק הדין, לבין כלל הטענות שהועלו, ועל כל פנים אין בכך כדי לגרוע מפסק הדין אשר ניתן ע"י בית משפט זה.
בית משפט זה מוצא לנכון במעמד זה להזכיר למבקש, אשר הנו, בין השאר, עורך דין במקצועו, כי בתביעה שטרית נטל ההוכחה מוטל על שכמי הנתבע ולא על שכם התובע, ומכאן שטענותיו שבבקשה הנוגעות לחסרים בפירוט טענות המשיבה (סעיף 16 לבקשה), אין בהם דבר, ואף אמרתו לגבי אי קבלת הרכב המתקבלת בחפיפה למסמך עליו חתם, בו בין השאר לוקח על עצמו אחריות על קנסות בגין הרכב, ומאשר בדיקתו לרבות פרטי הבעלות, יוצרת את הצורך בגיבוי הפער ע"י הצגת מסמכים נוספים ע"י המבקש, שכאמור לא נעשתה במהלך התנהלותו של התיק.
באשר לקלטת, תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת הוגשו ביום 18/06/03, כאשר תמליל הקלטת צורף אליהם, וב"כ המבקש בחר שלא לבקש העתק הקלטת ממנה נרשם התמליל הנ"ל לצורך בדיקתו.
הצמדות זו של המבקש לסוגיות מקדמיות, והימנעותו מלהיענות להצעות האופרטיביות של בית המשפט שנועדו לקדם את הדיון, מצטרפת לתמונה כללית של התנהלות לקויה בתיק מצידו של המבקש, כפי שצוין לא אחת ע"י בית משפט זה בהחלטות קודמות.
מעבר לאמור לעיל, אף במבחן הנזק היחסי הנגרם למבקש אל מול הנזק הנגרם למשיבה בתיק זה, לא יוכל בית המשפט להתעלם מכך שמדובר בפרק זמן של למעלה משנתיים בו המבקש חייב כספים למשיבה, וכאשר ניתנו החלטות ע"י בית משפט זה בעקבות בקשות מרובות לדחיית דיונים אשר הוגשו ע"י המבקש לפיהן מדובר בבקשות דחייה ללא בסיס, בית המשפט מוצא לעניין זה לנכון, בשלב זה, לקצר את פרק הזמן האמור.
בהתאם לכך הנני דוחה את בקשת המבקש, ומחייבו בהוצאות המשיבה עבור בקשה זו על סך של 2,000 ש"ח, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
