א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
25831-05
30/10/2006
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
| - נגד - |
התובע:
דונל משה
|
הנתבע:
1. אריה חברה לבטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשת הנתבעות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, לפי ס' 6 ב' לחוק הפלת"ד, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
לטענת המבקשות, יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, מאחר ובתאריך 11/11/02 עבר התובע תאונת עבודה נוספת בה נפגע בגבו וכי הוועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה במסקנותיה לתאונה הנוספת, מאחר והתאונה לא דווחה למל"ל ע"י התובע .
המשיב מנגד טוען, כי לא הסתיר מהמל"ל אודות פגיעתו בתאונת העבודה הנוספת, וכי בפני המל"ל עמד כל החומר הרפואי אודות התובע עובר לתאונה נשוא התביעה ואחריה.
דיון
ס' 6 ב' לח' הפלת"ד, קובע כי:
"
בית המשפט יהא רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הפסיקה קבעה, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסיפת סעיף 6 ב', במסורה וכלשון כב' השופט אור בע"א 5779/90
הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6 ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
מפי כב' השופט בן פורת בע"א 634/95
עודה נ' רותם, פ"ד לט (4) 505 למדנו, כי סטיה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהו טעמים משפטיים או עובדתיים וכלשונה:
א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).
ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.
"נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן לפתחו של הטוען לקיומן" (שם, עמ' 509).
בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו ביהמ"ש להביא ראיות לסתור, כאשר החומר הרפואי בועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94
קרית נ' פלבינסקי, תק - על 94 (3) 847, מפי כב' השופט אור).
או כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בביהמ"ש, או כי לא היו בפני הועדה עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה שלו היו בפניה, היו מביאים לתוצאה שונה. (ראה: פס"ד
הפניקס נ' טיארה, לעיל).
לענייננו
מעיון בבקשה, ובתגובה לה ובמסמכים הנלווים, נראה כי הועדה הרפואית של המל"ל לא הייתה מודעת לתאונת העבודה הנוספת.
המשיב לא ציין בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהגיש למל"ל ביום 26/12/02 דבר פגיעתו בתאונה נוספת.
בדו"חות הועדות הרפואיות ובפרוטוקולים לא מאוזכרת תאונת העבודה הנוספת מיום 11/11/02, למרות שהמשיב נבדק על ידי הועדות הרפואיות בימים 16/02/03 ו - 09/09/03.
הדבר מקבל משנה תוקף וחשיבות לנוכח סמיכות הזמנים שבין שתי התאונות (התאונה נשוא התביעה ארעה ביום 12/08/02 ואילו התאונה הנוספת ארעה ב - 3 חודשים לאחריה) ולאור הפגיעה במקומות זהים - עמוד שדרה תחתון - כאשר בגין הפגיעה וההגבלה הקלה בתנועות עמ"ש מותני, נקבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 5%.
דומני, כי הנסיבות דנן, בהן נפגע התובע בשתי התאונות הסמוכות זו לזו באזורי פגיעה דומים, וכאשר הפגיעה בתאונה העבודה המאוחרת לא נדונה ולא אוזכרה ע"י המל"ל, מצדיקות התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.
מראית פני הצדק מצדיק בנסיבות דנן להציג בפני מומחה רפואי את מלוא התמונה העובדתית, והרפואית של המשיב כתוצאה מפגיעותיו בשתי התאונות. רק אז, יתברר מצב התובע לאשורו.