בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה, המורה על הגשת עדויות הזמה.
בתיק זה נוהל דיון להוכחות.
במסגרת הדיון בתיק ההוכחות, הוגש מסמך שלא במקור, (המקור היה צילום), ואפשרתי לב"כ התובע להגיש עדויות הזמה לאחר סיום חקירות העדים.
ב"כ התובע הגיש בר"ע על ההחלטה המתירה הגשת המסמך, ועתר לעכב את ביצוע ההחלטה המתירה לתובע להגיש עדויות הזמה.
ב"כ הנתבע הגיב לבקשה ובפני ביהמ"ש מונחת גם התגובה לתגובה.
בתגובתו מתנגד ב"כ הנתבע לעיכוב ביצוע ההחלטה, וטוען כי לנתבע נגרם עינוי דין, וכי המסמך המקורי, (שהינו צילום), הוצא לעיני ב"כ התובע מתיקו של עו"ד איטח אשר התייצב למתן עדות. עוד נטען כי התובע אישר את חתימתו על המסמך, המהווה קבלה על תשלום.
ב"כ התובע טען כי המדובר במסמך שהינו צילום, ואשר לטענת התובע אינו מהימן, אלא חתימתו של התובע נלקחה ממסמך אחר וחוברה למסמך אחר, דבר שלא ניתן לבדוק משום שהמדובר בצילום.
בהחלטתי קבעתי כי המסמך יוגש כראייה, ואולם לא קבעתי מאומה לעניין משקלו ומהימנותו.
על החלטה זו הוגש בר"ע.
הכלל הוא כי : הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
בב"ש 84 / 978 שכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק לח (4) 572, עמוד ( פורסם בפדאור החדש יוני 2006), בעמוד 573:
". (1) ניתן לסטות מהעיקרון הכללי הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, רק כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. (2) הנסיבות המיוחדות עשויות להצדיק עיכוב, כאשר מתברר בעליל, כי עם ביצוע פסק הדין שוב לא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו, והזוכה בערעור לא יוכל לממש את פרי זכייתו. (3) במקרים כאלה יש משמעות לשיקול בדבר הסיכוי לזכות בערעור, אם כי באותו שלב בית המשפט נכנס לפני ולפנים סיכוי זה וביסוסו, ודי לפעמים בסיכוי לכאורה, כפי שמתגלה בבדיקה ראשונית של פסק הדין ונימוקי הערעור, כדי לצאת ידי החובה שבנדון. "
בענייננו, יש צורך לאזן בין זכויות הצדדים מחד, הנתבע מבקש כי ענייננו יתברר במהירות וכי לא יגרם לו עינוי דין, מאידך התובע מבקש כי מסמך שמקורו לא הובא יוצא מהתיק, ובאם יתקבל ערעורו לא יידרש להביא עדויות הזמה.
תיק זה הינו משנת 2005, עדי הצדדים נשמעו, למעט עדי ההזמה. ב"כ הנתבע ביקש מביהמ"ש לקבוע כי סיכויי הבר"ע אפסיים, אינני נדרשת לכך, משום שבוודאי ביהמ"ש שנתן את ההחלטה סבור כי הינה נכונה, אחרת הייתה ניתנת החלטה אחרת, אלא שבאיזון בין זכויות הצדדים, כאשר התרתי הגשת מסמך שאינו במקור, לאור הצהרת עו"ד איטח באשר לנסיבות מציאתו של המסמך בתיקיו, והואיל ואינו צד לדיון מחד, ומאידך מרביתו של התיק נשמעה, ונותר רק לדון בעדי ההזמה, הרי בנסיבות אלו אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
עוד אציין כי ב"כ הנתבע טוען כי ביהמ"ש דחה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, משום שבקשה קודמת לעיכוב ביצוע נדחתה. אלא שהבקשה הקודמת לא הייתה בקשה לעיכוב ביצוע, לא הוכתרה בכותרת זו, אלא ב"כ התובע עתר להאריך את המועד משום הגשת הבר"ע ומשום ניהול מו"מ לפשרה. ביהמ"ש לא ראה בבקשה זו בקשה לעיכוב ביצוע משום הגשת בר"ע אלא בקשה להארכת מועד, בין היתר משום הגשת הבר"ע, ולכן ניתנה ההחלטה כפי שניתנה.
לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש לעכב ביצוע ההחלטה המורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד לאחר שיתקבל מועד לדיון בבר"ע שהוגשה. בהתאם למועד הדיון בבר"ע כפי שיקבע על ידי ביהמ"ש שלערעור, אדרש שנית לבקשה, ואז ניתן יהא לערוך את האיזון המתאים בין זכויות הצדדים, ברי כי באם הבר"ע תקבע לדיון בהקדם יהא בכך כדי להשפיע על החלטתי ולהיפך.
לפיכך, אני מורה על עיכוב ביצוע עד לקבלת ההחלטה הקובעת את מועד הדיון בבר"ע.
מזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
ניתנה היום י"ז באלול, תשס"ו (10 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.
