1. בפניי בקשה של הנתבע 3 (
להלן: "הנתבע") למתן רשות להתגונן מפני תביעתו של התובע (
להלן: "הבנק") שהוגשה מכח ערבותו להלוואת משכנתא שנטלו הנתבעים 1-2 (
להלן: "החייבים") מהבנק.
2. ביום 28.2.1996 נחתם הסכם בין הבנק לחייבים לפיו ניתנה להם הלוואה בסך 330,000 ש"ח לצורך רכישת דירה בירושלים. הנתבעים 3 ו-4 ערבו לפרעון ההלוואה. ההלוואה לא נפרעה ועל כן הועמדה לפרעון מיידי ובשנת 2004 פתח הבנק בהליכים למימוש דירת החייבים. הדירה אכן נמכרה, אך סכום המכר לא כיסה את חובם של החייבים. מכאן התביעה לתשלום יתרת החוב, סך של 144,043 ש"ח. יצויין כי הנתבעת 2 התגרשה מהנתבע 1 ועזבה את הארץ. כיום היא מתגוררת ככל הנראה בקנדה.
3. הנתבע טוען כי החייבים הטעו אותו עובר לחתימתו על כתב הערבות, והסבירו לו שההלוואה מובטחת באמצעות שיעבוד הדירה ובאמצעות ערב נוסף. כמו כן הובטח לו שההלוואה תוחזר בתוך 10 שנים, למרות שההלוואה היתה לטווח ארוך יותר.
טענות אלה אינן מהוות הגנה מפני תביעת הבנק, שכן אם בוצע כאן מעשה הטעייה, הרי שלא הבנק ביצע אותו, אלא החייבים.
4. הנתבע טוען כי לא הבין על מה הוא חותם ופקידת הבנק לא טרחה להסביר לו את טיבה של ערבותו. באותה עת הוא לא שלט בעברית, שכן עלה לארץ רק בשנת 1991.
אין בידי לקבל טענה זו. הנתבע הוא ד"ר למתמטיקה ומורה במקצועו. בעת חתימת כתב הערבות מלאו חמש שנים לעלייתו ארצה. אין ספק שהנתבע ידע היטב על מה הוא חותם, שכן הוא עצמו מתאר בתצהירו כיצד הסבירו לו החייבים שמדובר בהלוואה לרכישת דירה, וכי ההלוואה מובטחת באמצעות שעבוד הדירה וערב נוסף. הוא עצמו מתאר כי ידע שלפי נהלי הבנק, נשלח שמאי לבדוק את שווי הדירה ולא מאשר הלוואה בסכום העולה על 80% משווי הדירה. כמו כן מתאר הנתבע כי ידע שהבנק בודק את הביסוס והיכולת הכלכליים של לוקחי ההלוואות על מנת להיות בטוח ביכולתם לעמוד בהחזר ההלוואה. פשיטא שמי שיודע פרטים כה רבים בנושא הלוואות משכנתא, מבין גם מה המשמעות של חתימתו כערב.
גם אם הייתי מוכן להניח כי מוטלת על פקיד הבנק חובה פוזיטיבית להסביר לערב בגיר, ד"ר למתמטיקה, מהי משמעות חתימתו על כתב ערבות, הרי שבמקרה דנן ברור כשמש כי גם בלא הסבר כזה ידע הנתבע היטב את טיבה של התחייבותו.
לא למותר יהיה להזכיר את הכלל לפיו:
"
בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64
שוויץ נ' סנדור
, פ"ד יט(2) 113, 117).
"
אכן, כלל הוא, כי חזקה על אדם החותם על מסמך, כי הוא קרא והבין את תוכנו. כך בכלל, וכך בוודאי מקום בו מדובר בחתימה על מסמך כה מהותי כגון שטר משכנתא (ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591; ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו(5) 365). אדם החותם על מסמך מבלי שטרח לעיין בו, לא יישמע, בדרך-כלל, בטענת
Non Est Factum
או בטענה דומה (וראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559)." (ע"א 9136/02
מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. רייז
פ"ד נח(3), 934 ,עמ' 945).
5. אין ממש בטענתו של הנתבע כאילו הוחתם על החלק על מסמכי ההלוואה. בעת חקירתו הוצג המסמך ת/1, שהוא נספח להסכם ההלוואה המפרט באופן מודפס את כל תנאי ההלוואה. הנתבע חתם בשולי מסמך זה. הואיל ומדובר במסמך מודפס, לא ייתכן שהוא נחתם על החלק.
6. הנתבע טוען כי הבנק התרשל משום שהעניק הלוואה בסכום גבוה בהרבה משווי הדירה, לאחר שהחייבים "ניפחו" את מחיר הדירה ברכישתה מבעלים קודמים. דבר זה נמסר לו כביכול מאת החייבים. לדבריו, השמאי מטעם הבנק התרשל או שיתף פעולה עם החייבים.
זוהי טענה סתמית המועלית בעלמא, בלא שתיתמך בנתונים עובדתיים של ממש. הנתבע יכול היה לדרוש מהבנק במסגרת הליך גילוי מסמכים מוקדם לעיין בחוות דעתו של השמאי או אף להגיש חוות דעת שמאי מטעמו, כדי להראות מה היה שווי הדירה בשנת 1996, עת נלקחה ההלוואה. הכלל הוא שמי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו, ואין הוא יוצא ידי חובתו על ידי העלאת טענות וסתמיות בעלמא. כפי שנפסק בע"א 688/89
הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד
פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200:
"
כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו."
על כן, אין ליתן רשות להגן בטענה זו.
7. הנתבע טוען כי הבנק ניהל ברשלנות את הליכי מימוש המשכנתא ומכר את הדירה במחיר הפסד, הנמוך ממחיר השוק.
אין בידי לקבל טענה זו, מחמת שני טעמים.
הטעם הראשון הוא שטענה זו לא פורטה כלל.
הטעם השני הוא שמתוך מכתב שצירף הנתבע עצמו לתצהירו, עולה כי הבנק הודיע לו מראש, במכתב מיום 25.5.2004, על כוונתו למכור את הדירה, והזמין אותו לפנות לבאת כוחו של הבנק בכל ענין הקשור לתיק ההלוואה (נספח ח' לתצהיר). ביום 26.8.2004 הודיעה ב"כ הבנק לנתבע, כי נפתחו ההליכים למכירת הדירה ואף הציעה לו "
לסייע לאתר בהקדם קונה במחיר טוב לדירה על מנת שימוצה מלוא שוויה ולא יוותר חוב לאחר המכר או שיוותר חוב קטן ככל האפשר. תוכל להתעדכן ביחס להתקדמות הליכי מימוש הדירה והמכר במשרדנו." (נספח ט' לתצהיר הנתבע).