1. בפני בקשת התובעים (להלן:
"המבקשים") להתיר להם להביא ראיות נוספות, אחר שתם שלב ההוכחות, וטרם הגשת סיכומים.
2. התביעה, במסגרתה הוגשה הבקשה, ניתנה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, לפיצוי המבקשים, שהם עזבונה, יורשיה ותלוייה של המנוחה ג'יין לין חורמדלי ז"ל, שנהרגה בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.4.04 (להלן:
"המנוחה").
3. בעלי הדין היו חלוקים בשאלת הנזק והפיצוי הראוי להיפסק, ומתוך כך נשמעו הראיות בסוגיה זו.
מטעם המבקשים העידו המבקש 2 והגברת חג'ג' (אודות שיעורים פרטיים שנתנה המנוחה).
המשיבה הציגה מסמכים כמוצגים מטעמה, באלה תם שלב הצגת הראיות, ובהחלטתי מיום 19.11.06 הוריתי על הגשת סיכומי טענות בכתב, ולמבקשים - ליתן סיכומיהם בתוך 30 יום.
חלף הגשת סיכומים נתבקשתי לקבוע מועד לדיון נוסף, לישיבת תזכורת, ולעכב מועד הגשת הסיכומים, והנה בישיבה שנועדה ביום 31.1.07 הודיע המבקש 2 כי בדעתו לבקש להציג ראיות נוספות וגם להעיד גורמים נוספים, מאחר ולפי טענתו נזקי המבקשים גבוהים מאלה להם נטען.
בהחלטתי הוריתי שוב למבקשים ליתן סיכומי טענותיהם, וציינתי כבר אז, כי שמיעת הראיות נסתיימה מועד מוקדם יחסית, אחר שנעשה מאמץ להקדים דיון, וכי ניתן היה ליתן הכרעה מהירה ויעילה - שלא הסתייעה - מתוך טענות המבקשים.
אחר הדיון הודיע המבקש 2 על החלפת ייצוג המבקשים, ומיד אחר ההודעה על החלפת הייצוג הוגשה הבקשה שבפניי להבאת ראיות נוספות, ובה מבקשים המבקשים להציג את יומנה המקורי של המנוחה לשנת 2004 ובו רישום השיעורים הפרטיים שנתנה במהלך שנה זו, להגיש תצהיר משלים של המבקש 2 בדבר חישובי ההפסדים שנגרמו לו בעקבות הצורך לטפל ו/או לשהות במחיצת בנו, המבקש 3, להגיש תצהיר של ראש מדור שכר באוניברסיטת בן-גוריון, ועוד להגיש תצהירי הורים שילדיהם למדו אצל המנוחה - דהיינו - פתיחת שלב נוסף של הדיון בו תשמענה שוב ראיות התביעה.
לטענת המבקשים, הנה אחר סיום שמיעת הראיות, נפגש המבקש 2 עם באת כוחו הקודמת, חילוקי דעות נתגלעו ביניהם באשר לאופן ניהול התיק, ובאופן שלא איפשר המשך העבודה המשותפת, כי אחר שפנה לבא כוחו הנוכחי, נבדק התיק כולל הראיות שהוגשו, ונתברר לו כי לא הוצגו ראיות חשובות שיש בכוחן, לטענתו, להשפיע באופן מהותי ומשמעותי על תוצאות הדיון.
המבקש 2 מציין כי המשפט טרם הסתיים, כי הגשת הראיות הנוספות הינה חיונית על מנת שמלוא העובדות יובא לידיעת בית המשפט טרם הכרעה, כי למשיבה לא יגרם שום נזק שהרי היא תוכל, ככל שתרצה, להציג ראיות מטעמה אחר שמיעת העדויות מטעם המבקשת.
המבקש 2 מסכים כי בבקשתו יש כדי לשנות "
הסדר שנקבע", אך לטענתו הפרוצדורה אינה מיטת סדום, והעיקר הוא שכל העובדות שיש בהן להשפיע על תוצאות פסק הדין - תוצגנה בפני בית המשפט.
לבקשה צורף תצהיר המבקש 2, ומיד אחר הגשתה, ועוד טרם קבלת התגובה - גם הוגשו התצהירים שהגשתם עתה נתבקשה - טרם דיון, וכמובן - טרם קבלת הרשות לעשות כן.
4. המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי דינה להידחות על הסף, כי אם יש מקום לדון בה - הנה יש לעשות כן אחר חקירת המבקש 2, שתצהירו תמך בבקשה, ועוד ביקשה להורות על הוצאת התצהירים המשלימים והיומנים - בהעדר זכות המבקשים להגיש הראיות הנוספות לבית המשפט טרם שניתנה החלטה המתירה הגשתם.
המשיבה טענה כי המבקשים אינם עומדים בתנאים שנקבעו המתירים הגשת ראיות נוספות, כי התרה שכזו רק תסבך הדיון בשלב בו הוא נמצא, ועוד טענה - כי כל הראיות הנוספות היו בשליטת המבקשים, כל העת, ומתחילת ההליך.
5. המבקשים נתנו תשובתם לתגובה ובה טענו שוב לצורך בהצגת הראיות ה"
חדשות", על מנת שבית המשפט ימנע ממתן הכרעה שאינה שלמה ועוד טרם תוצגנה בפניו מלוא הראיות הנדרשות.
דיון
6. אחר עיון ושיקול, ואף מבלי לתת בידי המשיבה זכותה לחקור המבקש 2, אני מוצאת לדחות הבקשה.
7. ראשית דבר יאמר, כי שלא כטענת המבקשים - אין הבקשה דנה בהצגת ראיות
חדשות, שלא היו בידיהם בעת הדיון בתביעה, אלא בבקשה להצגת ראיות
נוספות - גם כך נוסחה הבקשה - וזאת בניגוד לאמור בתשובת המבקשים, כאילו מדובר בראיות חדשות שקיימת אפשרות ממשית כי תשפענה באופן ממשי על תוצאות ההליך - שלדעת ב"כ המבקשים די בה כדי לקבל הבקשה (ראה סעיף 13 לתשובה).
8. הכלל הידוע גבי הצגת ראיות בפני בית המשפט הוא כי בעל דין אמור וחייב להגישן ב"
חבילה אחת", ורק מקום בו הוא מצביע על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות.
