א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
24406-03
25/03/2007
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
| - נגד - |
התובע:
א.ר.א.ג. בינוי ופיתוח בע"מ
עו"ד בלקין
|
הנתבע:
1. גרשט יחזקאל
2. גרשט יחזקאל עבודות עפר ופיצוח בע"מ
עו"ד מצא-אלרואי
|
| החלטה |
בפניי בקשה להצגת ראיות נוספות לאחר שהסתיים הליך ההוכחות ונקבעו מועדים להגשת סיכומים.
ברע"א 2137/02 -
אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ . תק-על 2002(2), 1142 ,עמ' נקבע כי:
"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב "חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע "א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (665 ,661 (1). "
בענייננו הצדדים הגיעו ביום 9.6.05 להסכמה דיונית כדלקמן:
"אנו מסכימים כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש אשר יחווה דעתו בנושא המקצועי בלבד הכוללים את ההיבטים המקצועיים של החוזים, העבודות שהוזמנו למול העבודות שבוצעו בפועל, מי ביצע עד איזה שלב בוצעו העבודות.
כן יבדקו האיחורים אם היו במסירת העבודות וההשפעה הפיננסית שלהם.
כתבי הכמויות, חשבונות חלקיים שאושרו, חשבונות שלא אושרו, התשלומים שבוצעו בפרויקט.
זאת באשר לגדרי סמכותו של המומחה.
אנו מסכימים כי חוות דעתו של המומחה תהא מכרעת בסוגיות אלו, ותחייב אותנו בכל דבר."
לאור הסכמה זו מינה ביהמ"ש את מר גולדקלנג כמומחה.
הצדדים הגישו בקשות דחייה לדיונים שהתקיימו, ולאחר שחלפה כמעט שנה ממועד המינוי המומחה התקיימה ישיבת קדם משפט בפניי.
ביום 24.4.06 ניתנה על ידי החלטה המורה כי על הצדדים להמציא למומחה את כל המסמכים שבכוונתם להסתמך עליהם, וכי על המומחה ליתן חוות דעתו על פי המסמכים שהצדדים המציאו, עוד קבעתי כי מסמכים שלא יומצאו למומחה עובר להכנת חוות דעתו לא יוגשו לביהמ"ש, ככל שהדבר נוגע לשאלות שהועברו להכרעת המומחה.
עוד התרתי במומחה כי באם לא יגיש את חוות דעתו אורה על שחרורו מתפקידו.
כלומר, ממועד הסכמת הצדדים ועד המועד שבה ניתנה חוות הדעת,
חלפה שנה תמימה.
כעת עותר ב"כ התובעת להורות על קבלת מסמכים נוספים חדשים, כאשר בבקשתו ובתצהיר שפורט כלל לא הוסבר אילו מאמצים נעשו אם בכלל על מנת לאתר את המסמכים לפני קבלת חוות הדעת, ובידי התובעת הייתה למעלה משנה.
עוד יש לציין כי התיק נפתח בשנת 2003, על יסוד תביעת התובעת, והטענה כי לא היו בידיה המסמכים הנוגעים להוכחת טענותיה, ולהפרכת טענות הנתבעת הינה תמוהה בלשון המעטה.
דרך זו של התנהלות אינה מקובלת עלי.
התובעת ידעה היטב כי ביהמ"ש אינו מוכן להשתהות זו, להתמשכות ההליכים.
זאת ועוד, המסמכים נוגעים לנושא המומחיות, שהצדדים הסכימו כי יועבר למומחה. קבלת הבקשה משמעותה, פתיחת ההליך כולו מחדש, קבלת חוות דעת חדשה, וניהול כל ההליך בשנית.
