א
בית משפט השלום חיפה
|
23399-04
22/01/2007
|
בפני השופט:
ש. שר
|
- נגד - |
התובע:
מחמוד מוחמד עוויסת
|
הנתבע:
1. רמתי אבנר 2. כלל חב' לביטוח בע"מ 3. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים 4. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד א. דורון ואח' עו"ד ליפא ליאור ואח'
|
החלטה |
ותחילה הערה:
אומר כי פסע היה ביני ובין קבלת בקשתו של עו"ד ליפא ליאור לדחיית התביעה מהטעמים הרבים אשר הועלו בפניי בהעדר התייצבותו של התובע.
אומר, ודברים גם יפורטו בהמשך כי תיק זה לצערי עשה התובע ככל יכולתו על מנת לעשות שימוש בהליכי משפט כדי דווקא לתקוע תריז לתביעתו, לא מילא אחר הוראות בית המשפט ולא עשה כמעט דבר לקדמו למרות חלוף השנים הרבות.
עם זאת, אומר שבלב לא קל ומפאת הכבוד אשר אני רוכש לכל הדתות, ויד המקרה אשר הובילה לקביעת הדיון ליום חג מבלי שהתובע או בא כוחו הקודם פצה פה יש בהם יותר מאשר ציניות ולצערי שימוש אשר לא היה מנוס ממנו למתוח את סבלנותו של בית המשפט לעוד מס' ימים ולא להורות על דחיית התביעה על הסף.
אומר כי סליחות לא תהיינה יותר, ותיק זה על פי הדברים אשר אפרט בהמשך יסתיים אם בדרך שבה ביקש עו"ד ליאור או אם בדרך של שמיעת ראיות הכל על פי התנהגות התובע.
אומר כי דברים אלה נאמרים על מנת שהתובע לא יבוא ויאמר כי לא ידע את משמעות התנהגותו ובאם יתקיים דיון כמובן שהדברים יובאו לידי ביטוי בעניין ההוצאות, הרי ודאי לא בעניין התוצאה שתקבע אך ורק על פי הראיות אשר יעמדו בפני בית המשפט.
לגופו של עניין.
ביום 31/12/06 עת אמור היה להתנהל דיון הוכחות בתובענה דנן, עמדו בפני בית המשפט הצדדים בהעדר התובע או ב"כ. שלושה ימים טרם מועד הדיון, ביום 28/12/06 נתקבלה הודעת פקס למזכירות בית המשפט כשתוכנה בקשה לדחיית מועד דיון מטעם ב"כ התובע בשל ש"ביום הדיון נופל חג הקורבן" (להלן: "הבקשה"). מובן שלאור העובדה כי מועד השיגור חל בסוף שבוע. הובאה הבקשה רק ביום רק ביום הדיון.
במעמד הדיון שטח עו"ד ליפא, ב"כ נתבעת 3 , דברים קשים כנגד אופן התנהלות התובע. לטענתו מועד דיון ההוכחות היה ידוע לתובע מזה כחצי שנה, וחרף זאת בחר להמתין עד בוש, ולשלוח בקשתו לדחיית מועד דיון ב"דקה התשעים", שלושה ימים בלבד טרם מועד הדיון כשבמניין הימים כלולים שישי ושבת.
אומר, כי אין דרכו של בית משפט זה לסגור דלתו בפני בעל דין, אלא במקרים חריגים במיוחד, בהם אין מנוס מנקיטת צעד דרסטי זה.
במקרה דנן, צר ליבי על דרך ההתנהלות אותה בחר התובע. לעיתים נראה כי בעלי הדין מנצלים ניצול ציני את חמלת בית המשפט, ובאים בבקשות מבקשות שונות כשהנפוצה שבהן הינה בקשה לדחיית מועד דיון. פרוצדורה זו, אשר ללא מחלוקת נחוצה ועל פי רוב משרתת את ההליך נאמנה, אל לה להפוך לכלי שרת בידי הצדדים לביצוע טקטיקה פסולה כזו או אחרת, תוך פגיעה בצדדים שכנגד, כמו גם בזמנו היקר של בית המשפט.
בקשה להיעדרות מדיון יכול שתהא מוצדקת, כאשר על פי רוב נתקל בעל דין בסיטואציה בלתי צפויה אשר מצדיקה ההיעדרות. זאת ועוד, לכשמדובר על דיון הוכחות, אשר נקבע מבעוד מועד פרק זמן ארוך במיוחד של חצי שנה, ובתיק אשר גורר רגליו לאורך שנים, על צד הבא בבקשה כאמור לעמוד ברף גבוה יותר להצדקת היעדרותו.
התובע בבקשתו הלקונית, לא דאג אף לציין מדוע הגיש הבקשה באיחור כה רב, ומלבד ציון יום הדיון כיום חג אין בה ולא כלום. לאור הטענות שנשמעו בפני ומראותי את אופן ההתנהלות לאורך ההליך, חששני כי עולה מהבקשה ריח חריף של חוסר תום לב בשימוש בהליכי משפט, לצערי אף בשם הדת, למרות שבשלב זה עו"ד אחרים אשר התחייבו לדיון התייצבו, אף שזה היה יום חגם.
לא נעלמו מעיניי גם טענותיו האחרות של עו"ד ליפא ליאור אשר חרונו מובן לי וכאשר הביא תגובת התובע אם תבוא אתייחס אליהם בבוא היום.
סופו של יום.
על אף כל האמור לעיל, ולפנים משורת הדין, אאפשר לתובע להשלים את חובותיו כלפי בית המשפט והצד השני תוך 15 יום. בהעדר השלמת
כל הפרטים תדחה התביעה תוך חיוב בהוצאות.
לא תבוא כל התחשבות נוספת.
מפאת המחדל במשלוח ההודעה, אני מחייב את התובע לשלם לב"כ נתבעת מס' 3 - עו"ד ליפא ליאור סך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור הוצאות הליך זה.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים יחד עם אישור מסירה.
ניתנה היום ג' בשבט, תשס"ז (22 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.