1. בפני בקשה חוזרת, שלישית במספר, ליתן צו המורה למשיבים להוסיף והשיב לשאלונים, לגלות מסמכים ולאפשר עיון בהם, משום שנטען כי המשיבים, אינם מקיימים את צווי בית המשפט המפורשים שניתנו בעניין זה במסגרת הליכי קדם משפט שנערכו בפני וכי התנהלותם של המשיבים בכל הנוגע למיצוי ההליכים המקדמיים מעידה על חוסר תום לב מצידם ועל ניצול לרעה של הליכי בית המשפט.
בדיון שהתנהל בפני ביום 19.10.2004 הבעתי את מורת רוחי מהתנהלותם של המשיבים במסגרת ההליכים המקדמיים וקבעתי כי:
"ניתנת אורכה אחרונה לבא כוח המשיבים להגיש תשובות לשאלונים וגילוי ספציפי (בש"א 19872/04 ו - 19873/04), תוך 45 יום מהיום. אומנם מן הראוי היה לחייב את המשיבים בהוצאות, אך לפנים משורת הדין הנני קובעת כי המשיבים ישלמו לתובעת 5,000 ש"ח + מע"מ, רק אם לא תינתנה תשובות מלאות לשאלונים עד ליום 5.12.2004."
2. המבקשות טוענות כי אומנם המשיבים מילאו אחר הוראות בית המשפט בנוגע למועדים בהם יש להגיש את התשובות לשאלונים, ואולם עיון בתשובות לשאלונים מלמד כי המשיבים ממשיכים ומפרים את צווי בית המשפט בכך שהם מספקים תשובות לא מלאות ולא מספקות לשאלונים המפורטים שהוגשו להם. לטענתן, השאלות החשובות נותרו ללא מענה ענייני.
עוד טוענות המבקשות כי התנסחות המשיבים במסגרת התצהירים שהוגשו מעידה על ניסיון לעכב את בירור התובענה. כדוגמא להתנהלות המשיבים הציגו המבקשות בבקשתן את מה שלטענתן מהווה "תשובה שבלונית מורחבת" העוברת כחוט השני לאורך מרבית התשובות לשאלון המפורט שהוגש להם ובה הם טוענים כי לא ייבאו ו/או מכרו ו/או רכשו מוצרים מפרים על אף שבמסגרת הסעד הזמני שניתן, הוכח כי המשיבים מכרו מוצרים מפרים בחנויותיהם, ועל סמך עניין זה ניתן סעד זמני.
3. המשיבים טוענים כי מילאו אחר צווי בית המשפט במלואם, עת השיבו על השאלון שהוגש להם לכל השאלות תשובות מלאות ומפורטות, כמו גם תשובות מפורטות לשאלות ההבהרה שהוגשו להם. עוד טוענים המשיבים כי על אף שהשיבו על השאלונים המפורטים שהוגשו להם, במסגרת הזמן שקצב בית המשפט, ממשיכות המבקשות לטעון כי המשיבים לא ענו על השאלונים שהופנו אליהם, זאת מאחר ואינם מסתפקים בתשובות שניתנו.
דיון:
4. נקודת המוצא בבחינת כללי הליכי הגילוי המוקדם, היא שלכל צד קמה הזכות לעיין בכל המסמכים הנמצאים באמתחת הצד השני כמו גם לקבל תשובות מפורטות לשאלונים המוגשים על ידו, בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, על מנת לייעל את הדיון. בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793, מסכם בית המשפט את מטרת הליכי הגילוי המוקדם בקובעו:
"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין, במקרה שלנו לתובעים, להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצוים בידי הצד שכנגד גם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השוניות במחלוקת של המשפט."
על חשיבות הליכי הגילוי המוקדם ועל השיקולים להתרת השימוש בהם קובע כב' השופט טירקל ברע"א 6823/96 תחריר נ' מדינת ישראל, תק-על 166 (3) 97:
"גילוי המסמכים והעיון בהם וכן הצגת שאלון הם אמצעי עזר חשובים שתועלתם רב, בעיקר על ידי החסכון בזמן המבוזבז על השמעת עדים. עם זאת, אין לשכוח שמדובר באמצעים שמטרתם לייעל את שמיעת המשפט שהם טפלים לעיקר. החסכון בזמן שניתן להשיג על ידי אמצעים אלה הוא שיקול חשוב, אולם שיקול זה מפסיד מערכו אם הזמן המבוזבז בשל התנצחויות על שאלות מסוימות או מסמכים מסוימים, בערכאה הדיונית ובערכאות הערעור עולות על המידה.
מחובתו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת ענייני כדי לבחון אם יש חשיבות למענה על שאלון ועל שאלות הבהרה לשם בירור העניינים השנויים במחלוקת ולהשגת המטרה לשמה הם נועדו. לשאלון שלוש מטרות עיקריות: האחת, קבלת אינפורמציה לשם סיוע בהוכחת טענות או סתירת עמדת היריב. השנייה, לסייע קבלת הודיות. והשלישית, לחסוך את הטירחה וההוצאות הכרוכות בחקירת עדים. (ראה לעניין זה פסק דינו של השופט אגרנט, כתוארו אז, בע"א 41/49
כיאט נ' כיאט , פ"ד ג, 113).
הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, עד כמה שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. תשובות לשאלון מהוות אמצעי עזר, שהוא מעבר לעקרון השיויון, ויש בשאלונים כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לחידוד שאלות שוניות במחלוקת וקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, וכן להשגת הודיות. (ראה לעניין זה א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (תל-אביב) מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 152).
5. בענייננו, לאחר שעיינתי בשאלונים ובתצהירי התשובות אני סבורה כי ניתנו תשובות מספקות על ידי המשיבים, שכן זכותו של בעל דין לדבוק בגרסתו. בענייננו המשיבים נשאלו, בין היתר, מתי החלו לשווק את המוצרים המפרים, לכמה חנויות שווקו המוצרים הנ"ל, כמה משחקים דוגמת המשחק המפר נמכרו בפועל ובאיזה מחיר נרכשו המשחקים. המשיבים מצידם השיבו כי אינם משווקים ולא שיווקו מעולם את המשחקים המפרים. בהתייחס לשאלה "מאיפה את/ה רוכש/ת את משחקי המחשב והוידאו שאת/ה משווק/ת בישראל?" ולשאלה "ממי נרכשו המוצרים המפרים?" השיבו המשיבים כי הם לא רכשו ולא מכרו מוצרים מפרים. משכך וזו גירסתם אין כל אפשרות לדרוש תשובה מפורטת יותר. לטענת המשיבים, בחיפוש שנעשה על ידי משטרת ישראל לא נמצאו מוצרים מפרים כלל לא ניתן לנצל את ההליכים המשפטיים על מנת להפעיל לחץ על המשיבים לשנות את גירסתם.
שאלונים אינם מיועדים לשם הטרדת בעל דין, אלא לשם ייעול הדיון ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי. מאידך, ציך בית המשפט לדאוג לכך שכלי יעיל זה לא יהפוך לכלי שכל מטרתו להטריד את הצד שכנגד, להאריך את הדיון או לנסות לדלות ראיות.
במקרה זה, אני סבורה שהמשיבים השיבו לשאלון ולשאלות ההבהרה באופן מניח את הדעת ואין מקום לחייבם בהשלמה נוספת -
לפיכך אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך -.7,500 ש"ח + מע"מ.
בהמשך להחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 20.4.2005 והואיל ולמעשה תם קדם המשפט וכל התצהירים הוגשו- הנני מורה כי התיק יועבר למזכירות לשם קביעת שופט שישמע את ההוכחות.
ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ה (9 במאי 2005) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.