החלטה בתיק א 23178/05

1.         ביום 29.12.05 ניתן  פסק - דין במעמד הצדדים לפיו נדחתה תביעת המבקשת לביצוע שטר.

2.         פסק הדין ניתן בחלקו העיקרי בהעדר התייצבות התובעת לדיון ביום 19.12.05.

3.         ביום 18.10.06 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין.

            מיותר לציין שהיה על המבקשת להגיש את בקשתה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין (ראה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 אין התייחסות מצד המבקשת בבקשה המקורית או בנימוקיה אשר נוספו על השיהוי בהגשת הבקשה. מטעם זה היה בלבד לדחות את הבקשה.

4.         אולם נוכח הנסיבות הנטענות יש מקום להחליט בבקשה לגופה. זה מאחר וגם הבקשה כולה מבוססת על כך שאביה הוליכה שולל בהכנסתה לניהול התביעה.

5.         אין צורך לפרט כאן השתלשלות העניין. די להפנות לפסק הדין מיום 29.12.05.

6.         בדיון ביום 11.7.05 המבקשת הייתה מיוצגת על ידי עורך דין ולפי הודעת  בא כוחה בדיון, היה קשר עם אביה של המבקשת כעד לחתימת תצהיר. המבקשת עצמה לא התייצבה לדיון.

7.         ביום 11.9.05 הגיש ב"כ המבקשת בקשת התפטרות מייצוג בטענה שאביה של המבקשת ניתק קשר עם הגורם העיקרי בניהול התיק.

8.         בהחלטתי מיום 18.9.05 התניתי את התפטרות עו"ד פלץ למסירת פרטי התובעת לצורך מסירת בי דין, דבר שלא נעשה.

9.         לכאן או לכאן, מוטל על המבקשת לעקוב אחרי ההליך המשפטי שהיא מעורבת בו.

10.        עולה מהבקשה שאין המבקשת באה בפני בית המשפט בכפיים נקיות. ניתן להסיק מסקנה שהייתה שותפה לניצול ההליך המשפטי לרעה בכך שאפשרה לאביה להימנע מלהיות בעל דין האמיתי.

11.        פסק הדין ניתן בהיעדר התייצבות התובעת לפי תקנה 157 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (ראה: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שמינית התשס"ה - 2005 עמוד 183).

12.        הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מאי המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס ככל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצדוק, אלא בדרך משפטית תקינה.

            בענייננו, המחדל באי התייצבותה של התובעת אינו נובע מאי המצאה כדין, אלא בגלל ניתוק הקשר בין התובעת ובא כוחה. אין הסבר שאביה היה אחראי לניהול ההליך המשפטי. מדובר באחריות אישית של התובעת.

            לפיכך, אין למבקשת עילת ביטול בשל פגם שנפל בהליך. פסק הדין שניתן בשל אי התייצבות, בדין ניתן פסק דינו של כ' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי נ' מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כבוד השופט מצא בע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח (1), בעמוד 836-835 אשר קבע שם לאמור:

            "מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של  המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפני המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה..."

וכן דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק על 2000 (3) בעמוד 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". 

מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.