אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 23081/08

החלטה בתיק א 23081/08

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23081-08,155406-08
18/06/2008
בפני השופט:
אגי זהבה - ס. נשיאה

- נגד -
התובע:
אבי שנרך
עו"ד ש. נבוני
הנתבע:
1. נועם פלס
2. לילך פלס
3. אלסף רובינזון
4. רות פפרמן
5. עו"ד זאב ברא"ז
6. ניצה ברא"ז
7. לימור פורת
8. סטויקה כרמן
9. עזבון טובה גלזמן - קומה ראשונה
10. חברת נוה קוק 24 בע"מ
11. בנימין קוצ'י
12. עו"ד י. בר צבי - בתפקידו ככונס נכסים
13. עו"ד מוטי בניאן - בתפקידו ככונס נכסים

עו"ד י. בר צבי ואח'
עו"ד מ. בניאן ואח'
עו"ד א. גולוב
החלטה

1.         המבקש, אבי שנרך, עותר בבקשה דנן ליתן צו מניעה זמני נגד כונסי הנכסים עוה"ד בר צבי ועוה"ד מוטי בניאן (להלן: "כונסי הנכסים") ו/או לכל הבאים מכוחם, האוסר עליהם לפגוע בשלמות דירתו, המצויה בקומת הגג שברח' הרב קוק 24, תל אביב (להלן: "הדירה").

2.         כונסי הנכסים מונו ע"י כב' השופטת רות לבהר-שרון בפסק הדין שניתן ביום 11.1.05 בת.א. 3344/08 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לצורך רשום הבית שברח' הרב קוק 24, תל אביב, כבית משותף (להלן: "פסק הדין")..

במסגרת פסק הדין נכללו קביעות נוספות. לצורך הבקשה התלויה ועומדת בפני רלבנטיות הקביעות לפיהן כל ההסכמים שערך המבקש לרכישת זכויות בבניין בטלים מעיקרם, וכי "לשנרך אין כל זכויות בבנין ובגג, ועליו לפנות את הגג ואת הבניין, ולהשיב את מצב הגג לקדמותו ע"י הריסת כל תוספות הבניה שנעשו על ידו", וזאת תוך 90 יום ממועד פסק הדין (סעיף 32 לפסק הדין).

עוד נקבע בפסק הדין כי באם שנרך לא יהרוס את תוספת הבניה בגג תוך 90 יום כאמור ולא יפנה את הבניין, יטפלו כונסי הנכסים בכל הקשור להשבת מצב הגג לקדמותו, ושנרך ישא בכל ההוצאות הכרוכות בכך.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון, ע"א 1858/05 נדחה, ופסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי אושר; בקשה לדיון נוסף דנ"א 4162/07 נדחתה אף היא. כך שהיום עומד פסק דינה של כב' השופטת לבהר-שרון כפסק דין חלוט.

3.         אין מחלוקת כי המבקש לא פינה את הבניין ולא הרס את תוספת הבניה שבנה על גג הבניין, וזאת בניגוד להוראת פסק הדין.

4.         בחודש ינואר 2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי פסיקתא לאישור. בפסיקתא נכללה פיסקה לפיה "הכונסים הנ"ל יהיו רשאים לפעול בכל דרך על פי דין, לרבות הוצל"פ,  לביצוע פינויו של מר אבי שנרך מהבניין הנ"ל". הפסיקתא נחתמה ביום 25.3.08.

5.         המבקש חושש כי כונסי הנכסים מפרשים את פסק הדין של כב' השופטת לבהר-שרון כמתיר להם לתפוס חזקה בדירה שבחזקתו, המצויה על גג הבניין, ולהרסה בחלקה או בשלמותה, וכי הם עומדים לעשות כן במסגרת הליכי פינוי שהם יוזמים את נקיטתם לאחר אישור הפסיקתא.

6.         עתירתו דנן של המבקש למתן צו מניעה זמני נגד הכונסים מבוססת על הטענה כי הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר")  מקנות לו זכות של דייר מוגן בדירה, והפעולות שבדעת כונסי הנכסים לנקוט, ע"י סילוקו מן הדירה והריסתה, כולה או חלקה, יפגעו בזכות הדיירות המוגנת לה הוא טוען בדירת המגורים שעל הגג.

7.         לא שוכנעתי כי יש מקום ליתן צו זמני במעמד צד אחד, ונקבע דיון במעמד הצדדים.

8.         כצדדים לבקשה צרף המבקש לא רק את כונסי הנכסים אלא גם את בעלי הזכויות בבניין.

9.         כונסי הנכסים והמשיבים 1-4 (להלן: "המשיבים") הגישו תגובה לבקשה.

            בתגובתם מתנגדים המשיבים נחרצות למתן צו המניעה הזמני. לטענתם, פסק הדין יוצר מעשה בית דין כלפי המבקש, בעטיו הוא מנוע מלהגיש תביעה מכל סוג שהוא להכרה בזכויות כלשהן בבניין או בחלקו.

            לטענת המשיבים, המבקש גם אינו זכאי לחסות בצל ההגנה הקבועה בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר. ראשית, השטח המוחזק ע"י המבקש אינו עונה להגדרת "נכס" בחוק הגנת הדייר, שכן מדובר בגג ובחדר כביסה שאותו הפך המבקש לדירה מאולתרת.

שנית, הגנת סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר מוענקת למי שהיה הבעלים ו/או חוכר לדורות של הנכס. המבקש אינו הבעלים ו/או החוכר לדורות שכן כל ההסכמים שנעשו על ידו בקשר עם השטחים הללו - נקבע כי הם בטלים מעיקרם.

המשיבים אף סבורים כי לא מתקיימים התנאים למתן צו מניעה זמני, בהעדר עילת תביעה רצינית הראויה להתברר, ולאור שיקולים מן היושר, שכן המבקש לא פעל כמצוות פסק הדין והשהה בקשתו למעלה משנה ממתן פסק הדין בערעור שאישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולמעלה מחצי שנה לאחר שבקשתו לדיון נוסף נדחתה.

10.        ביום 29.3.08 התקיים דיון במעמד הצדדים. ב"כ המשיבים ויתרו על חקירת המבקש על תצהיריו, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

11.        לא היה כל חידוש בטיעוני ב"כ המבקש, שחזר על טענתו כי למבקש זכות לדיירות מוגנת, ואם לא ינתן צו המניעה המבוקש, יעמוד המבקש מול שוקת שבורה אם תתקבל תביעתו ובינתיים תהרס הדירה ע"י כונסי הנכסים.

            ב"כ המבקש סבור, כי את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר יש לפרש כך שהוא מקנה זכות גם למי שזכותו כבעלים ו/או כחוכר לדורות לא היתה זכות רשומה, ובאשר לטענת השיהוי, סבור ב"כ המבקש כי הזכות לטעון לדיירות מוגנת לפי סעיף 33(א) לחוק יכולה לקום למבקש רק מרגע שנוקטים נגדו הליכי הוצל"פ; הכונסים הראו כוונה לפעול נגד המבקש בהליכי הוצל"פ רק עם הגשת הפסיקתא, כך שלמעשה לא השתהה המבקש בהגשת בקשתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ