- לפני שתי בקשות שעניינן גילוי מסמכים ומענה לשאלונים.
האחת, בש"א 24898/07 הינה בקשה של הנתבע 1, עו"ד כרמל כהן (להלן: "
עו"ד כהן") להורות לתובעים, ה"ה יוסף ואורנה עוז (להלן: "
התובעים") ליתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי שיכלול 3 סוגים של מסמכים: התכתבות של התובעים עם משרד עו"ד בראל בכפר סבא ובמיוחד עם עו"ד זליגמן מאותו משרד; טיוטות הסכמים וחילופי מסמכים שבין משרד עו"ד בראל ועו"ד זליגמן עם עו"ד כהן וכן חשבונית מס על תשלום שכ"ט למשרד עו"ד בראל בעניין ייצוג התובעים בהקשר להסכם רכישת הבית נשוא התביעה.
השנייה, בש"א 1450/08 הינה בקשה של התובעים להורות לנתבעת 2, חברת סיקמור פרוייקט אינק. (להלן: "
החברה"), למסור תצהיר גילוי מסמכים כללי, ערוך כדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "
תקנות סדר הדין האזרחי") וכן להוסיף ולהשיב לשאלות 1, 4, 10, 13-11, 30-17, 32, 36, 37.1, 37.5.1, 38, 42-40, 46, 55-49, 56.4-56.1, 57, 59, 60, 60.1, 64-61, 65.4 - 65.1, 65.4.1, 66, 67.2-67.1, 68, 70.3-70.1 70.2.1, 78-72, 79.2-79.1 בשאלון שהופנה לחברה, בתצהיר תשובות לשאלון.
2.
העובדות הדרושות לעניין
2.1 התובעים התקשרו ביום 11.3.04, עם החברה בהסכם (להלן: "
ההסכם"), לפיו התחייבה החברה למכור לתובעים את הבית אותה בנתה ברחוב הברוש 11 בהוד השרון (חלקה 369, תת חלקה 3, בגוש 6454), (להלן: "
הבית"). עו"ד כהן ערך את ההסכם וקיבל שכר טירחה מהתובעים עבור רישום הזכויות בבית על שמם וכן הופקד בידיו יפוי כוח מהחברה לשם ביצוע הליך הרישום (להלן: "
יפוי הכוח"). הנתבע 3, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן:"
הבנק"), העמיד את האשראים לחברה לשם הבניה ונרשמה לטובתו משכנתא על זכויות החברה בבית.
לטענת התובעים, הפרה החברה את ההסכם ולכן הגישו תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלים של הבית וכן להורות לעו"ד כהן, לעמוד בהתחייבותיו כלפיהם בקשר עם רישום הזכויות ולשם כך לעשות שימוש ביפוי הכוח. לחילופין, התבקש בית המשפט למנות את ב"כ התובעים ככונס נכסים לבית לשם העברת הבעלות ובנוסף ליתן פסק דין הצהרתי שיורה כי המשכנתא שנרשמה לטובת הבנק בטלה ומבוטלת ולהורות על מחיקתה מפנקס רישום המקרקעין.
2.2 אין זה ההליך המשפטי הראשון המתנהל בין הצדדים. קדמה לו תביעה כספית בבית משפט השלום בפתח תקווה שהגישה החברה נגד התובעים ביום 14.7.1998 (ת.א 348/98). התובעים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. בפסק הדין שניתן מיום 19.10.1999 (כב' השופט שנלר), נקבע שהחברה אינה פעילה, ולמעשה איננה אישיות משפטית ומשכך איננה יכולה לתבוע או להיתבע. לפיכך נמחקו התובענות הדדיות של הצדדים.
2.3 בין לבין, פנה הבנק לתובעים וטען כי לא שולמו לו מלוא הכספים המגיעים לו, ולכן הוא יפעל לממש את המשכנתא. התובעים טוענים כי הם שילמו את מלוא המגיע ישירות לחשבון החברה בבנק ויש להחריג את הבית מהשיעבוד לטובת הבנק.
2.4 ביום 12.8.2003 הגישה החברה תביעה נוספת לבית משפט השלום בפתח תקווה (ת.א. 5007/03). התובעים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד במסגרתו שבו על טענותיהם בין היתר בקשר עם ליקויי הבניה בבית, הפרות נוספות של החברה. בצד אלו עתרו לחייב את החברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם (בש"א 1724/04). כב' השופטת נד"ב נתנה ביום 17.10.2004 החלטתה בבקשה וקבעה כי על החברה להמציא ערובה להבטחת הוצאות התובעים. מאחר והערובה לא הופקדה דחה בית המשפט את התביעה. גם לאחר פסק הדין השני, לא הועברו הזכויות בבית על שם התובעים. התובעים טוענים כי פסק הדין השני הדוחה את תביעת החברה, משמע שדין תביעתם להתקבל שכן הם זכאים לרישום הזכויות בבית על שמם לפי שלא מגיע כל סכום לחברה. לעמדת התובעים, הם פנו לעו"ד כהן לאחר דחיית תביעת החברה על מנת שירשום את זכויות התובעים אך נענו כי מאחר ולטענת החברה, חייבים לה התובעים סך של -.462,255 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם רכישת הבית, אזי אין מקום להעברת הזכויות בבית על שמם. החברה מוסיפה כי דחיית התביעה שהגישה היתה על רקע טעמים טכניים וללא ממצאים כך שאין מעשה בית דין, המקים עילה בידי התובעים לפטור אותם מתשלומים שהם חייבים לחברה על פי ההסכם.
2.5 במקביל, פנה ב"כ התובעים לבנק למחוק את השיעבוד שרובץ לטובתו על הבית. הבנק הודיע כי טענות התובעים לגבי הבית התיישנו, ובנוסף התובעים חבים כספים בגין הבית וכל עוד לא ישלמו את המגיע מהם אין מקום להסיר את השיעבוד. מוסיף הבנק וטוען כי טענות התובעים באשר לליקוי בניה, אינם פוטרים אותם מלהפקיד לחשבון הבנק את יתרת התמורה.
לאור השתלשלות אירועים זו, הוגשה התובענה לבית משפט זה.
בש"א 24898/07
3.
טענות עו"ד כהן
לעמדת עו"ד כהן, הוא פנה לתובעים בבקשה לגלות את המסמכים המבוקשים במסגרת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, אך התובעים דחו דרישתו. לטענת עו"ד כהן, המסמכים מושא הבקשה יצביעו על כך שהתובעים היו מיוצגים עובר לחתימה על הסכם הרכישה על ידי עו"ד זליגמן כאשר במסגרת המו"מ לרכישת הבית, הוחלפו בין עו"ד זליגמן לעו"ד כהן טיוטות.
4.
טענות התובעים
4.1 יבואר כי למרות שלכאורה טוענים התובעים שעו"ד כהן התרשל בהגנה על זכויותיהם, כפי שעולה מסעיף 4 לבקשה, הרי שעיון בכתב התביעה יבהיר כי התובעים כלל לא טענו להתרשלות עו"ד כהן, ולא טוענים כנגד פעולותיו טרם החתימה על החוזה. טענות התובעים מתמקדות כנגד הנתבע בשני אלה: האחד, למרות האחריות והסמכות הבלעדית לבצע העברה ורישום זכויות על שם התובעים, ועל אף ששולם לו שכר טירחה בגין כך, נמנע עו"ד כהן מלבצע את חובתו ולעשות שימוש ביפוי הכוח שבידו לצורך העברת הבעלות. השני, טענות כנגד התנהלותו של עו"ד כהן, הנוגעת לנסיבות שבהן כשנה לאחר חתימת החוזה, הוחתמו התובעים על מסמך התחייבות, ועו"ד כהן התרשל כאשר לא גילה לתובעים את משמעותו האמיתית, לפיה במקום להעביר את הכספים ישירות לחברה, יעבירו התובעים לידי הבנק, ומכאן שאין למסמכים שנערכו קודם לחתימת החוזה, כל משמעות כאשר הטענות מופנות למעשים שקרו לאחר החתימה על ההסכם.
4.2 התובעים טוענים כי אין חולק שהמסמכים נוצרו טרם החתימה על החוזה נשוא התובענה, והם רלבנטיים, אם בכלל, לנסיבות שבו נחתם החוזה ותוכנו של החוזה עצמו, ואין בהם כדי לדחות את התובענה כנגדו.
4.3 התובעים טוענים לחסיון עו"ד -לקוח החל על המסמכים המבוקשים על ידי עו"ד כהן, וכי הוא לא עמד בתנאים שנקבעו בהלכה לגבי גילוי מסמכים ספציפיים, כמו גם העובדה שהתובעים הבהירו במסגרת מכתב תשובה מטעמם שנשלח עובר להגשת הבקשה, כי כל המסמכים המבוקשים אינם נמצאים ברשותם או בשליטתם, זאת לאחר שביצעו בדיקה עם עורך הדין שייצג אותם.
בש"א 1450/08
5.
טענות התובעים
5.1 התובעים טוענים כי החברה לא המציאה תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, והתצהיר שהועבר הינו מתחמק ומתחכם. לטענתם, מדובר בליקויים מהותיים ויסודיים, בעיקר נוכח העובדה כי המצהיר לכאורה מטעמה אינו מוסמך להצהיר ומשכך, מבוקש להורות לחברה למסור למבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי, ערוך כדין, בהתאם לתקנות.