התובעות מבקשות להורות על זימונם של ארבעה עדים לדיוני ההוכחות, בטענה שעדותם עשויה להבהיר את העובדות הרלוונטיות לתביעה, והתובעות נתקלו בקשיים גדולים להשיג תצהירי עדות ראשית מטעמם. התובעות טוענות, כי ככל שיתאפשר בידן בעתיד "להשיג" מאחד מהגורמים או מכולם תצהיר עדות ראשית, הרי שיתייתר הצורך בזימונו. בנוסף, טוענות התובעות כי הן "שומרות לעצמן את הזכות" לבקש את זימונם של עדים נוספים המשמשים כיום כבעלי דין בהליך.
בתגובתם, מתנגדים הנתבעים לבקשה וטוענים כי התובעות לא צירפו תצהיר לבקשה, לא פירטו את הפעולות שננקטו על ידן לשם הגשת תצהירים מאותם גורמים, ונמנעו מלהציג אינדיקציה כלשהי המעידה על ניסיון ממשי לאיתורם. בנוסף, טוענים הנתבעים כי התובעות אינן יכולות "לשמור לעצמן את הזכות" לזמן גורמים נוספים לעדות.
תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת-
"לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות".
ואכן, במסגרת החלטתו בדיון מיום 14/12/06 הורה כב' השופט שמואל ברוך כי ככל שהצדדים יבקשו להעיד עדים שאין ביכולתם לקבל תצהיר מהם, הרי שעליהם לצרף לתצהירים בקשה לזימונם, לפי תקנה 168(ב), תוך פירוט הפעולות שננקטו לצורך זימון העדים.
ביום 1/6/08 הוגשו מטעם התובעות תצהירי עדות ראשית של גב' אורנה שקלים, שעבדה כמוכרת בחנות ביתילי בין השנים 1995-1998 וכן תצהיר העדות הראשית של מר יורם שפירא, המכהן כסמנכ"ל מסופי גבול ושתפ"א ברשות שדות התעופה, שם הועסקה המנוחה תמר ברז ז"ל (בנוסף, הוגשו תיק מוצגים וחוות דעת). הבקשה הנוכחית הוגשה במקביל לתצהירי העדות הראשית, ומבחינה זו, היא הוגשה בהתאם להחלטת כב' השופט ברוך.
בבקשה עצמה, אכן חסר פירוט לגבי הפעולות שננקטו לצורך זימון ארבעת האנשים כעדים, אלא שהחסר הושלם במסגרת התשובה לתגובה (לה צורף תצהיר), ואיני רואה לנכון למנוע מהתובעות את האפשרות לקבל את עמדתם העובדתית של אותם גורמים, רק מטעם זה.
לעצם העניין, נראה כי ארבעת האנשים שהעדתם מבוקשת, אכן מעורבים באופן כזה או אחר בנסיבות העובדתיות המצערות.
(א) מר יגאל אקסלרוד- רוצחה של המנוחה, המרצה כעת עונש מאסר. אני בהחלט מסכים עם התובעות בכך שעדותו חיונית להוכחת הטענות שבתביעה, ומובן מאליו כי אין צורך וגם לא ראוי לפנות אליו בבקשה ליתן תצהיר עדות ראשית. לפיכך, אני נעתר לבקשה לזמנו כעד לישיבת ההוכחות, ככל שלא יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.
(ב) גב' רחל זייפמן- התובעות טענו, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, תיפקדה גב' זייפמן כסגנית מנהלת סניף ביתילי שבו אירע הרצח (כך על פי עדותה במשטרה), וקיים ברשותה מידע רב לגבי נהלי הבטיחות שהיו קיימים בחנות בעת הרצח, אצל הנתבעת 1. בתשובתן לתגובה, טענו התובעות כי למרות ניסיונות שיכנוע חוזרים מצידן, סירבה גב' זייפמן לתת תצהיר מטעמה, בטענה שאין לה עניין להיות חלק מההליך המשפטי. אני אכן סבור כי עדותה של גב' זייפמן רלוונטית להליך, בייחוד לאור האחריות המיוחסת לנתבעת 1 בתביעה, כיוצרת סיכון בלתי סביר בגג המבנה. טענת התובעות בדבר סירובה של גב' זייפמן ליתן תצהיר מטעמה, נתמכה בתצהיר (שצורף לתשובה לתגובה) וניתן להסתפק בכך לצורך העדתה של גב' זייפמן על פי תקנה 168(ב). לפיכך, ראוי יהיה לאפשר את העדת גב' זייפמן, ככל שלא תגיש תצהיר מטעם מי מהנתבעות.
(ג) מר מלאך רוטשס- התובעות טענו, כי מעיון בעדותו במשטרה עולה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה תיפקד מר רוטשס כמנהל קומת הגג בחנות ביתילי, ועבד באופן יומיומי עם מר אקסלרוד. לטענתן, הן ניסו לשכנע את מר רוטשס ליתן תצהיר מטעמו, אך הוא סירב, בטענה שאין לו רצון ליטול חלק בהליך. לאור היכרותו של מר רוטשס עם רוצחה של המנוחה תמר ברז ז"ל והיותו מנהל קומת הגג בחנות, הרי שעדותו אכן עשויה להבהיר את מצב הדברים העובדתי, והבקשה מתקבלת גם לגביו, שוב, ככל שלא יגיש תצהיר מטעם מי מהנתבעות.
(ד) מר שלמה גבאי- התובעות טענו, כי מעיון בעדותו של מר גבאי במשטרה עולה כי בקרות האירועים נשוא התביעה שימש מר גבאי כמנהל חנות ביתילי, ולכן מצוי ברשותו מידע חיוני בדבר נהלים שונים. בתשובתן לתגובה, טענו התובעות כי מר גבאי התבקש למסור תצהיר מטעמו, הבטיח להחזיר תשובה בנדון, אלא שהוא לא עשה כן, וניסיונות חוזרים ונשנים ליצור עימו קשר טלפוני לא הועילו. הבקשה מתקבלת גם לגביו, וככל שלא יגיש תצהיר מטעם הנתבעות.
אני שותף לעמדת הנתבעות, לפיה אין עיגון ל"שמירת זכות" להעיד עדים פוטנציאליים נוספים, וכל בקשה נוספת להעדת עדים תידון לגופה.
ביום 4/9/08 הגישו הנתבעות 1, 2 ו-4 בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית עד לאחר סיום פרשת התביעה. אני מפנה את תשומת לב התובעות לכך שנדרשת תגובתן לבקשה זו.
ניתנה היום י"ט באלול, תשס"ח (19 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
|
אבי זמיר, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|