הבנק התובע, הגיש תובענה כנגד הנתבעים לתשלום הסך של 3,106,148 ש"ח.
התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בנתניה.
הנתבעים הגישו בקשה למחיקת התובענה על הסף, ולחילופין, למתן רשות להתגונן, וזאת נדונה לפני כב' הרשמת אונגר-ביטון.
לאחר שהתקיים הדיון, גילתה הרשמת הנכבדה, להפתעתה, שבית משפט שלום חסר סמכות להיזקק לתובענה, בשים לב לסכומה, והורתה על העברת התובענה לבית משפט זה.
נקבע דיון לפני, אליו הופיעה באת כוח הבנק בלבד, לאחר שב"כ הנתבעים, לא הוזמן כדין.
מאחר ובעת הדיון, הייתי כבר לאחר קריאת כתבי הטענות והפרוטוקול, סברתי שניתן להכריע בבקשה, על פי הטיעונים הכתובים והטיעונים שנשמעו לפני הרשמת הנכבדה בבית משפט השלום.
עו"ד פודורובסקי הסכימה למהלך זה, ובהתאם להחלטתי מיום 19.6.06, התבקשה עמדת עו"ד אריאלי והלה הודיע, שגם לטעמו ניתן להכריע בבקשה על פי הטיעונים שכבר נשמעו.
כאמור, מדובר בתובענה בסדר דין מקוצר, שהגיש תאגיד בנקאי כנגד לקוחותיו.
על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת מס' 1, הינה שותפות רשומה, והנתבעים מס' 2 ו-3, הינם השותפים בשותפות.
הנתבעים פנו לבנק על מנת לנהל חשבון חנ"י (המיועד ליהלומנים), ובין הצדדים נכרתו שורה של הסכמים, שצורפו כנספח ב' לכתב התביעה.
עוד טען הבנק, כי מעת לעת, העמיד אשראים והלוואות לנתבעים.
הנתבעים לא קיימו את חיוביהם, ויתרת חובם כלפי הבנק, עמדה על סך של 150,396 ש"ח, בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש חח"ד, ו- 2,955,752 ש"ח, בגין אשראי במטבע חוץ.
כאמור, הנתבעים הגישו בקשת למחיקת התובענה על הסף, ולחילופין, למתן רשות להתגונן.
הטעם לבקשת המחיקה על הסף, היה כי "כתב התביעה נוסח בערפול מכוון, באופן שלא ניתן להבין מקריאתו, איזה אשראים והלוואות ניתנו למבקשים... וכיצד נוצר החוב הנטען".
עוד נטען, כי כתב התביעה חייב לכלול את פירוט העילה, מתי נוצרה, ופירוט זה נפקד מהאמור בכתב התביעה.
הבקשה נתמכה בתצהירי הנתבעים מס' 2 ו-3, שהחזיקו כל אחד מהם, שבע שורות עובדתיות.
הטענה העובדתית באותם תצהירים היתה, כי הבנק התבקש במכתב ב"כ הנתבעים להמציא פירוט מסמכים ונתונים, אלא שהפניה לא נענתה.
דין הבקשה, על שתי חלופותיה, להדחות.
ראשית, המצהירים לא התייצבו לדיון, לפני הרשמת, כך שהטענות העובדתיות, אינן יכולות לעמוד.
