ביום 12.9.2004 הגיש המשיב כתב תביעה כנגד המבקשת בעילה של תביעה למתן חשבונות וקבלת מסמכים. בהחלטת בית המשפט מיום 14.11.2005 נקבע כיף
"
כתב התביעה כפי שמנוסח הינו מסורבל, ארוך ואינו ברור...כתב תביעה מתוקן ומתומצת יוגש תוך 10 ימים מהיום ובקשה לדחיה על הסף מתוקנת ומתומצתת תוגש תוך 10 ימים לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן."
מכאן הבקשה שבפני להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה ו/או היעדר יריבות ו/או שימוש לרעה בהליכי משפט, כל זאת מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לחילופין, התבקש עיכוב הליכים בתיק, בשל תניית שיפוט זר ייחודית.
העובדות
המשיב, היה עד לא מכבר שותף בשותפות רואי החשבון ברייטמן אלמגור ושות' (להלן: "השותפות"), החל מיום היווסדה ב- 1.1.1999.
השותפות הינה נציגתה בישראל של פירמת רואי חשבון בינלאומית - היא המבקשת.
מכתב התביעה עולה כי בין השותפות למבקשת, הוסכם כי השותפות תעניק שירותים מקצועיים שונים למבקשת, באמצעות רו"ח ברייטמן שהוסמך על ידי השותפות, כנגד תשלום כספי. בשנת 2001 נקשר הסכם נוסף, לפיו השותפות צורפה לאינטגרציה עולמית של נציגויות המבקשת ברחבי העולם, אינטגרציה המחייבת את השותפות להתנהל באופן מסוים ומקנה לשותפים בה את הזכות לקבל חלק מתגמוליה הכספיים של האינטגרציה. טוען המשיב כי לאור ההסכמים הוא היה זכאי באופן אישי ובמישרין לקבל את חלקו בפעילות האינטגרציה, וכי נקבע בהסכמים שפעילותו של רו"ח ברייטמן תעשה בשם השותפות.
טוען המשיב, כי למרות האמור בהסכמים שנחתמו בין הצדדים, לא קיבל לידיו כספים המשקפים את חלקו בביצועי האינטגרציה, ולא קיבל לידיו כל דיווח שנתי על ביצועי השותפות, כפי שאמור היה להופיע בפנקסי השותפות. לטענתו מדובר בשערוריה חשבונאית, שמעורבים בה ראשי הפירמה ולמעשה כל שמתבקש בתביעתו של המשיב הוא מתן חשבונות וקבלת מסמכים, שנטען כי אינם נמצאים כלל בידי השותפות, כל זאת על מנת שיוכל לבדוק טענותיו ולתבוע את חלקו הנטען בהתאם לממצאים שיתגלו לו, ועל פי זכותו הקמה מזכות השותפות לקבלת המסמכים מהמבקשת.
סילוק על הסף
טענות המבקשת
טוענת המבקשת כי המשיב עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן המשיב מנהל מול השותפות הליכים משפטיים הנוגעים למחלוקות הקשורות לתיק זה, במסגרת בוררות בפני כב' הנשיא (בדימוס) מ. שמגר, ועל כן טוענת המבקשת כי הגשת תביעה באותו עניין בשלב זה, הינה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן מאופי הטענות העולות מכתב התביעה בעלת הדברים היחידה מולו היא השותפות.
נטען כי גם אם יצליח המשיב להוכיח את כל האמור בכתב התביעה, בעלת הדברים האמיתית היא השותפות והעומדים בראשה, ואין לתובע יריבות ועילת תביעה אישית כנגד המבקשת.
לטענת המבקשת, המסמך עליו נסמכת התביעה, אינו הסכם, כפי שמנסה המשיב לשוות לו מראית עין של הסכם מחייב, אלא מדריך. המשיב אינו מציג כראיה כל הסכם מחייב עליו חתומים הצדדים, ועצם אי צירופו של מסמך כה מהותי אינו מאפשר לבסס עילת תביעה על מסמך שאינו חתום ואינו מחייב. אם אין בידי המשיב את ההסכם החתום שאושר על ידי השותפות, עליו לדרוש מן השותפות להמציא לו מסמך כזה, בהתאם לזכותו על פי דין.
עוד טוענת המבקשת אין בסיס לטענה בדבר זכותו של שותף לתבוע במעין "תביעה נגזרת" בשם השותפות שאינה גוף עצמאי. לטענת המבקשת המצב המשפטי הוא הפוך מזה המתואר על ידי המשיב, שלא תמך טענותיו באסמכתא כלשהי. על פי תקנון ההתאגדות של המבקשת כל אחת מהשותפויות המאוגדת הינה ישות משפטית עצמאית ונפרדת מחברותיה.
טענות המשיב
בהתייחס לטענה כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, טוען המשיב כי המסמכים המבוקשים על פי כתב התביעה אינם נמצאים בידי השותפות, ואין קשר בין ההליכים המשפטיים שמתנהלים בינו לבין לשותפות, שכן מעצם העובדה שיש לו עילת תביעה נגד המבקשת, אין הדבר מאיין את זכותו לתבוע, על פי עילות התביעה המנויות בכתב התביעה.
טוען המשיב כי כתב התביעה המתוקן מגלה שקמה עילת תביעה כנגד המבקשת וכי אם יוכחו העובדות על פי כתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד הנתבע על ידו. כתב התביעה נסמך על הסכם האינטגרציה שנחתם בין המבקשת לשותפות, ועל הסכם העסקה שנחתם בין הצדדים. הסכם האינטגרציה מקנה לכל שותף באופן אישי את זכאותו באשר לחלקו בפעילות. נטען כי במשך 4 שנים לא קיבל המשיב כל דיווח ו/או תשלום הנובעים ממערכת הסכמים זו, חרף העובדה שהצביע על העברת כספים בהיקף של מיליון וחצי דולר מהמבקשת לשותפות. לכן לטענתו קמה לו עילת תביעה שכן ניסה לאתר את המסמכים הרלבנטיים להעברות הכספים בשותפות, מהלך שגרם לסילוקו כשותף. הוא פנה למבקשת על מנת שתאפשר לו עיון במסמכים המעידים על הכספים ששולמו, ומכיוון שלא נענה, הוא נאלץ להגיש תביעה זו לבית המשפט.
נטען כי בשלב מקדמי זה אין בית המשפט נכנס לטענות לגופן, אלא שמספיק להוכיח שעל פניו מגלה כתב התביעה עילה ודי במסמכים שצורפו על ידי המשיב כדי לאפשר לברר את העובדות במסגרת ההליך העיקרי. יש לבחון את מעמדו של הסכם האינטגרציה והדרך בה יש לפרשו, והמקום לעשות כן הוא בהליך העיקרי, משום שיש לקרוא את סעיפי הסכם האינטגרציה ובייחוד את פרק ההשתתפות ברווחים ככאלה היוצרים עילת תביעה.
באשר לטענות לעניין דיני השותפויות טוען המשיב כי למעשים המיוחסים למבקשת והשותפות יש השלכה אישית וישירה עליו, היות שהעברות הכספים הנטענות משליכות על הכנסותיו ורווחיו. כמו כן על פי הדין כל שותף בשותפות חייב לדווח באופן אישי על הכנסותיו לשלטונות המס. לטענת המשיב על פי הדין בישראל אין הפרדה מוחלטת בין השותפות לשותפיה, במיוחד כאשר מדובר בענייני מיסוי, ומטעם זה קיימת הצדקה לאפשר למשיב לעיין במסמכים המבוקשים שכן מסמכים אלה דרושים לו על מנת לעמוד בחובותיו כלפי מס הכנסה.
תניית שיפוט זר ייחודית ועיכוב הליכים
