אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 22313/06

החלטה בתיק א 22313/06

תאריך פרסום : 24/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
22313-06
08/02/2007
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט סניף מלכי ישראל
עו"ד אביחי דרזנר
הנתבע:
1. מזרחי חגית
2. מזרחי גיל עם

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד ב"כ התובע והנתבעים בעצמם, במסגרת בקשה למתן רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר על סך
27,795 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבעים.

במסגרת כתב התביעה נטען כי הנתבעים, אשר ניהלו חשבון עו"ש אצל התובע, משכו מחשבונם סכומים גבוהים מאלה שהיו להם, ונותרו חייבים לתובע נכון ליום 31.3.06 סך של 27,795 ש"ח.  

במסגרת בקשתם למתן רשות להתגונן טענו הנתבעים כי בתחילת שנת 2000, צמצם התובע את מסגרת האשראי בחשבונם באופן משמעותי ללא כל הודעה מראש, ועקב כך חויב החשבון בריבית חריגה. לטענת הנתבעים, התברר להם בדיעבד כי בעשותו כן, פעל התובע בניגוד לדין. כמו-כן טענו הנתבעים כי הסתבר להם שתוכניות חסכון שהיו להם אינן קיימות עוד, וכי נעשו העברות כספיות לחברות שבשליטת אחיו של הנתבע 2, מבלי שנמצאו אסמכתאות המורות על העברת הכספים. 

הנתבעים הדגישו בכתב ההתנגדות כי פנו אל התובע מספר פעמים בבקשה שימציא להם מסמכים הנחוצים להם להוכחת הגנתם, אך התובע סירב, ולכן נאלצו לפנות לבית משפט זה בבקשה שיורה על המצאת המסמכים.

במהלך הדיון נחקר הנתבע 2 על תצהירו ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון

תצהירו של הנתבע 2, שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, נוסח באופן כללי וסתמי, ללא כל פירוט מינימאלי של הנתונים הרלוונטיים. כך למשל, הנתבעים לא ציינו מה גובה מסגרת האשראי המקורית שאושרה להם, מתי צומצמה לכאורה על-ידי התובע, באילו שיעורי ריבית חויבו, מהם שיעורי הריבית החוקית שמותר היה לתובע לגבות, כמה כספים הוצאו מתוכניות החיסכון שלהם ומתי ואילו סכומים הועברו לחשבונות של חברות שבבעלות אחיו של הנתבע 2. רק במסגרת סיכומיהם טרחו הנתבעים והציגו לראשונה פירוט חלקי של גרסתם, אך זאת ללא הגשת בקשה מתאימה לתיקון בקשת הרשות להתגונן. מכל מקום, גם הנתונים שהוסיפו הנתבעים בסיכומיהם אינם מספיקים כדי לבסס טענות הגנה מפורטות כנדרש לצורך מתן רשות להתגונן.  

לטענת הנתבעים, המסמכים שהמצאתם התבקשה הינם הכרחיים לצורך פירוט הגנתם, ולכן די בסירובו של התובע להמציא להם את המסמכים כאמור, בכדי להצדיק קבלת בקשת הרשות להתגונן. במקרה זה אין בידי להסכים עם עמדת הנתבעים.

תחילה יאמר כי גם בהעדר המסמכים שנדרשו, יכולים וצריכים היו הנתבעים לתאר ביתר פירוט את טענות הגנתם. אין די באמירות בעלמא לפיהן נגבתה ריבית חריגה ובוצעו משיכות של כספים שלא כדין, מבלי ליתן הסבר כלשהו לאמירות אלה, ומבלי להציג ולו דוגמה ספציפית אחת הממחישה אותן. כב' השופט מלץ התייחס לכך בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה(3), 188, אליו הפנו הנתבעים (להלן: " עניין הילולים"), תוך ציטוט מהאמור בע"א 146/68 דולגין נ. ישועה, פ"ד כב(2) 302, 305, שם נקבע כדלהלן:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

יתרה מזאת, עוד ביום 14/6/06, כשלושה חודשים לפני מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן, נשלחו אל הנתבעים העתקים של כל דפי החשבון שדרשו, מהם ניתן היה לדלות פרטים נוספים ולבקש לתקן את התצהיר המצורף לכתב ההתנגדות, אך הנתבעים בחרו שלא לעשות כן. כב' השופט מלץ נתן דעתו גם לנושא זה בעמוד 200 ל עניין הילולים הנ"ל לאמור:

"אין חולק על כך כי עד למועד הדיון בבקשה היו בידי המערערים דפי החשבון שעליהם יכולים היו להשתית את בקשתם למתן רשות להתגונן ולפרט בה את קו הגנתם. בית משפט זה דן לאחרונה בשאלת האפשרות להגיש תצהיר משלים לבקשת הרשות להתגונן לפני מועד הדיון בבקשה וקבע כי בקשה כזו היתה נענית ... לא הוטל על המערערים להוכיח את הגנתם אלא רק להצביע על קיומה האפשרי ואז היה מתקיים דיון רגיל בו נטל ההוכחה היה מוטל על הבנק".

כאן המקום להבהיר כי ההלכות שנפסקו ב עניין הילולים וברע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון, תק-על 90(3), 1111 (להלן: " עניין אפ. אר."), עליהן הסתמכו הנתבעים אינן מאיינות את חובתו של המבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי הגנתו, כאמור בע"א (מחוזי ת"א) 1377/05 צרפתי יצחק נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 2006(1), 7734, בעמ' 7737:

"גם על המבקש רשות להתגונן, בטענה כי לא הומצאו לו מסמכים הדרושים לפירוט הגנתו, מוטלת החובה להביא את קו הגנתו הנטענת לפני בית המשפט, להצביע על קיומה האפשרי, ולפרטה במידת האפשר, בהתאם לחומר המצוי בפניו".

זאת ועוד, חובת הגילוי אליה התייחסו השופטים הנכבדים בעניין הילולים ובעניין אפ. אר. איננה חובה גורפת ומוחלטת, כדבריה של כב' השופטת דותן בע"א (מחוזי-ת"א) בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' אריה גבעוני (פורסם ב"נבו", 16/3/04):

"ההלכה שנפסקה בענין אפ.אר. וכן בע.א. 688/89 הילולים ... נועדה לאזן בין אינטרס התובע הרשאי להגיש "ראשית ראיה" בלבד בהליך של תביעה בסדר דין מקוצר לבין יכולתו של הנתבע להתגונן מפני תביעה זו, על ידי עיון בפעולות שיצרו את יתרת החובה. אולם מכאן ועד להליך גורף של גילוי כל המסמכים שהרלבנטיות שלהם טרם הוכחה רחוקה הדרך".

כפי שנקבע בע"א (מחוזי ת"א) 3486/01 וולך נ' עמירון סי.טי.אל מימון השקעות בע"מ (טרם פורסם, 2.9.03) אליו הפנה ב"כ התובע, חובת הגילוי במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן מצומצמת הרבה יותר מחובת הגילוי בשלב קדם המשפט, וחלה רק לגבי מסמכים ספציפיים שהינם רלוונטיים וחיוניים להצגת תשתית הגנתם של הנתבעים.

אשר על כן, היה על הנתבעים להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ולציין לגבי כל מסמך ומסמך מדוע הוא רלוונטי והכרחי ומדוע יתקשו להתגונן כיאות בלעדיו (ראה בש"א (מחוזי ת"א) 14218/03 בנק הפועלים נ' עיזבון המנוח הבי , פורסם ב"נבו", 4.11.03), אך הם לא טרחו לעשות זאת. אמנם מעבר לדרישה הכללית שבבקשת הרשות להתגונן, נשלחה לבנק דרישה מפורטת לקבל בשלב ראשון, אסמכתאות בגין מאות פעולות שבוצעו בחשבונם של הנתבעים, אך מדובר בדרישה רחבת היקף, לא ממוקדת המתייחסת לתקופה של יותר מ- 7 שנים, אשר אין בה כל התייחסות לנחיצותו של כל אחד מהמסמכים. דרישה זו הינה בלתי סבירה ונראה שכל מטרתה הינה לסבך את ההליך שלא לצורך, ולחילופין, לנסות "לדוג" מהמסמכים טענות הגנה אפשריות.

יצוין כי הנתבע 2 הודה בחקירתו הנגדית שלא טרח לשלם עבור הנפקתם של אותם דפי חשבון שקיבל זמן רב לפני מועד הדיון, ואם כך, קיים יסוד סביר לחשש שאין בכוונתו לשלם עבור מאות אסמכתאות נוספות אותן דרש לקבל מהתובע. לא זו אף זו, דרישתם הנ"ל של הנתבעים להמצאת המסמכים נשלחה לתובע ימים ספורים בלבד לפני מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן- דבר המעיד אף הוא על כך שהדרישה איננה כנה, אלא הוגשה אך ורק כתירוץ לדחיית מועד הדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ