בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2143-04,3479-05,3481-05
28/02/2007
|
בפני השופט:
כב' הרשם דוד גלדשטין
|
| - נגד - |
התובע:
דלול אקהטוביח חיידרוב
עו"ד שחר הררי
|
הנתבע:
1. OJSC Russian Aluminium
2. אולג דריפסקה
עו"ד יגאל קווה
|
| החלטה |
בפני שתי בקשות:
א. בש"א 3481/05 - בקשה למחיקה על הסף מחמת חוסר סמכות בינלאומית. לחלופין בקשה לדחיה על הסף מחמת התיישנות, מעשה בית דין והעדר עילת תביעה.
ב. בש"א 3479/05 - בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש;
הרקע
המשיבה 1 הינה תאגיד שהוקם ונרשם ברוסיה, העוסק בייצור אלומיניום (להלן:
"המשיבה").
המשיב 2 הינו איש עסקים אשר כיהן כמנכ"ל המבקשת בין השנים 2000-2003, ומאז מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של המבקשת (להלן:
"המשיב").
המבקש הינו תושב זר אשר במועד הגשת התביעה שהה בישראל עם אשרת תייר.
המשיבים הגישו תובענה כספית כנגד המבקש בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בשמם הטוב, על רקע ראיון שנערך בין המבקש לכתבי העיתון הצרפתי "Le Mond" (להלן:
"העיתון"), ושבעקבותיו פורסמו שורה של כתבות במהדורה המודפסת של העיתון ובאתר האינטרנט שלו (להלן:
"אתר האינטרנט").
יצויין כי בכתב תביעתם, ביססו המשיבים את סמכות בית המשפט בישראל על סמך
"המקום שבו הכתבה היתה ועודנה נגישה (האינטרנט) ומקום מגורי הנתבע"
.
בש"א 3481/05 - בקשה למחיקה על הסף
טענות המבקש
המבקש טוען כי לבית המשפט בישראל אין סמכות לדון בתובענת המשיבים, שכן המדובר בתביעת לשון הרע שעניינה בכתבות שפורסמו בעיתון צרפתי ובאתר האינטרנט שלו, ומשכך אין זה הפורום הטבעי לדון בתובענה. רוב הזיקות, לשיטתו, מובילות דווקא לפורום הצרפתי כפורום הנאות, נוכח היותו הפורום בו נעשה המעשה הנטען בכתב התביעה (שם נערך הראיון, שם פועל ומתפרסם העיתון ושם עבדו הכתבים על הכנת הכתבות).
המבקש מציין כי המשיבים הגישו תובענה מוקדמת בצרפת כנגד העיתון וכתביו (להלן:
"התובענה בצרפת"), ביום 26.03.03, בגין אותן עובדות ואותם פרסומים, מבוססת על אותה עילה ובגין אותו הנזק. בתובענה זו טענו המשיבים כי הפורום הנאות לדון בתביעה הינו בצרפת. התובענה נדחתה שם מחמת התיישנות הקבועה בחוק הצרפתי, בהתבסס על העובדה כי מקום ביצוע מעשה הפרסום היה בצרפת (המבקש מצרף חוות דעת מומחית מטעמו לדין הצרפתי).
המבקש טוען כי עצם הגשת התביעה בישראל לאחר שתביעה דומה נדחתה בצרפת, מהווה "פורום שופינג", שכן המשיבים מנסים מזלם בשנית בפורום אחר, לאחר שהתובענתם בצרפת נדחתה.
עוד טוען המבקש כי נכון למועד הגשת התביעה, לא היה הוא אזרח ו/או תושב ישראל, אלא תייר, והוא לא התגורר בארץ דרך קבע, אלא שהוא "נתפס" פה על ידי המצאת כתב התביעה לידיו. בנסיבות אלו, לשיטתו, יש כדי לחזק את הטענה כי הפורום הישראלי אינו בבחינת הפורום הנאות.
המבקש מתנגד לנסיון המשיבים לבסס את סמכותו של בית המשפט בישראל על סמך נגישותה של הכתבה שפורסמה באתר האינטרנט, שכן לטענתו הכתבות שפורסמו באתר זה הן שוליות לכתבת הבסיס שפורסמה במהדורה המודפסת של העיתון, מה גם שאתר האינטרנט נגיש למנויים בלבד. המבקש טוען כי פרסום הכתבה באתר ונגישותה, אין בהם כדי לבסס את הטענה לפיה המעשה נעשה "בכל העולם" ואף בישראל.
המבקש מביא פסיקה אמריקאית וספרות מקומית מהם עולה כי אין להכפיף צד לפורום אקראי אחד מיני רבים, בהם מתפרסם מוצר או פרסום או עניין, באמצעות האינטרנט.
מבחינה ראייתית, טוען המבקש כי הראיות והעדים מצויים רובם בצרפת, ומכל מקום אף לא אחד מהם מצוי בישראל או תושב ישראל, כמו גם המבקש והמשיבים עצמם.
גם הדין אשר לשיטתו צריך לבחון הינו הדין הזר הצרפתי. הבסיס הראייתי לבחינת התביעה , רובו נמצא בצרפת, ובכך יש כדי לחזק את שיקול הנוחות, כחלק מן השיקולים הנלווים לשיקולי הפורום הנאות.
לחלופין, טוען המבקש כי גם אם היה מתנהל הדיון בישראל, ממילא כללי ברירת הדין היו מחייבים החלת הדין הצרפתי, שכן המעשה נעשה בצרפת, ולפיו תקופת ההתיישנות על התובענה דנן הינו 3 חודשים. זוהי התיישנות מהותית שלאחריה מאבד הנפגע כל זכות או עילה שיש לו כלפי המפרסם (סעיף 165 חוק חופש העיתונות בצרפת מיום 29.07.1881 - להלן:
"החוק הצרפתי").
לחלופי חילופין, טוען המבקש כי יש לדחות את התביעה מחמת השתק עילה העומד כנגד המשיב, וכנגד חליפתו - המשיבה, זאת לאור תוצאת התובענה בצרפת שכאמור נדחתה מחמת התיישנות, כשאין עורר כי עילתה זהה לעילת התביעה דנן.
לפי המבחן שנקבע להשתק עילה, הרי שאין צורך בזהות מוחלטת בין הצדדים ומאחר ולמשיבים היה יומם בבית המשפט, מנועים ומושתקים הם מלהגיש תביעה זהה נוספת כנגד המבקש.
תגובת המשיבים