בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
21390-06,163223-06
21/09/2006
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
עיריית תל אביב עו"ד גב' ואקד
|
הנתבע:
בועז גוטפלד
|
החלטה |
לפניי בקשה לדחיית תובענה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
1. ביום 19.2.98 , התובע מכר את רכבו מסוג הונדה מס' 1106017 (להלן:"
הרכב") לנתבע 1. לטענת התובע, הנתבע 1 התחייב להעביר את הרכב על שמו עם פרעון שיק התמורה.
בנוסף, התובע צרף הסכם בין הצדדים ממנו עולה כי דו"חות ו/או נזקים שיגרמו ע"י הנוהג ברכב החל מיום 19.2.99 שעה 16:30, יהיו באחריותו הבלעדית של הנתבע 1.
לאחר מכירת הרכב, בוצעו באמצעותו עבירות שונות. לטענת התובע, דוחות משטרה בוטלו לאחר שהסביר את השתלשלות העניינים, אך הנתבעת 2 ממאנת לבטל ו/או לעכב את דרישת תשלום הקנסות וממשיכה בהליכי הגבייה. זאת, חרף מכירת הרכב וחרף אי קבלות הודעות על הדו"חות.
ביום 29.3.03, התובע הגיש תובענה זו בה הוא עותר לסעד הצהרתי לפיו, הרכב הינו בבעלות הנתבע 1 החל מיום 19.2.98, לתובע אין כל בעלות ו/או חזקה בו ולפיכך אינו חייב לנתבעת 2 בגין חובות הקשורים לרכב החל מהתאריך הנ"ל. כמו כן, התובע עותר לקבלת צו המורה לנתבעת 2 לעכב ו/או לבטל את הליכי הגבייה הננקטים ע"י הנתבעת 2 ולמחוק את הדרישות לתשלום עבור חניה ועבירות תנועה של הרכב כלפי התובע.
מכאן התביעה שבפניי.
2. לטענת הנתבעת, הסמכות לדון בעבירות לפי פקודת העיריות מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים, בהתאם
לסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מבקש להכריז על בטלותם של הדו"חות, היינו הסעד המתבקש במסגרת התביעה דנן הוא אזרחי חרף העובדה כי המדובר בהליך פלילי.
כן מתבססת הנתבעת על
ע"א 8080/99 נפתלי וקס ואח' נ' עיריית תל אביב ואח' (טרם פורסם) (להלן: "
פס"ד וקס"), בו נפסק כי הדרך לתקוף את חוקיותם של קנסות ודו"חות החניה, היא בדרך של הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לעניינים מקומיים.
עד למועד זה טרם התקבלה תגובת התובע לבקשה.
דיון
טענת חוסר סמכות עניינית
3. סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט") קובע כהאי לישנא:
"55. הסמכות
(א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
(ב) .....
(ג) ....."
4. בענייננו, עותר התובע לסעד הצהרתי לפיו מתבקש בית המשפט להצהיר כי התובע אינו הבעלים ברכב וכי הרכב הינו בבעלות הנתבע 1 החל מיום 19.2.98, לתובע אין כל בעלות ו/או חזקה ברכב ולפיכך התובע אינו חייב לנתבעת 2 בגין חובות הקשורים לרכב הנ"ל מהתאריך הנ"ל. כמו כן עותר התובע למתן צו המורה לנתבעת 2 לעכב ו/או לבטל את הליכי הגבייה הננקטים על ידי הנתבעת 2 לרבות מחיקת דרישות התשלום עבור חניה ועבירות תנועה של הרכב כלפי התובע.