החלטה בתיק א 2134/04

1.         בקשה לסילוק על הסף, שהגישה המדינה בגין תביעה שהגישה המשיבה כנגדה וכנגד אחרים בשל פציעתה מקרס של חבל גמיש שנרכש על ידי אביה ממי מהנתבעים חודשים מספר קודם. בחבל הנמתח השתמשו במטרה להדק מיטה שהארגז שלה אחוז באמצעות חבל אלסטי נמתח שבקצותיו שני קרסים ממתכת שאחזו זה בזה. דוגמת החבל הנמתח עם הקרסים מצורפת לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

2.         המדינה טוענת כי החסרת עובדות מהותיות המקימות את עילת התביעה כנדרש בתקנה 9(5) ובתקנה 71א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן:"התקנות"), מביאה לכך כי לא קיימת עילה ועוולה של המבקשת ומטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף .

בנוסף, טוענת המבקשת כי בכתב התביעה אין מאבחנת המשיבה בין מכון התקנים לבין המשיבה וטוענת כלפיהן יחדיו, כי לא פיקחו ו/או פעלו לפי חוק הגנת הצרכן ולא הבטיחו את רמת החבל הנמתח וטוענת המשיבה לרשלנות של המבקשת בשל כך.

טענה נוספת בפי המבקשת כי בהעדר תקן רשמי לא ניתן להפעיל את סמכויות הביקורת הנתונות לשר המסחר והתעשיה, לפי החוק.

יוער כי, התביעה כנגד מכון התקנים נמחקה וטוענת המבקשת כי ומאחר ומכון התקנים הינו הגורם הראשון על פי החוק לקביעת התקן, הרי משנמחקה התביעה כלפיו לא נוצרה כל יריבות בין המבקשת למשיבה וגם משום כך טוענת המשיבה כי יש למחוק התביעה על הסף.

המבקשת טוענת כי אף חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, (להלן:"חוק הגנת הצרכן"), וצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג - 1983 (להלן:"צו סימון"), קובע סעיף 17 כי החובה לסמן מוטלת על העסק ולא על המדינה והממונה על הגנת הצרכן וכי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, מחייב את העוסק לגלות לצרכן כל תכונה של הטובין המחייבת אחזקה או שימוש בדרך מיוחדת, כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר.

הממונה על הגנת הצרכן אינו מפקח על עצם היצור והמכירה של המוצרים וכן אין בסמכותו להבטיח את בטיחותו של המוצר ומכאן שאין עילה כלפי המדינה .

המבקשת טוענת כי הסכנה לבטיחות הציבור קיימת במוצר, אם נעשה בו שימוש שלא כראוי. החבל הנמתח נרכש בחנות אופניים ומכאן שעליו לעמוד בחוזק של הצמדת מטלטלין לאופנים, ואילו המשיבה ו/או הוריה עשו שימוש בחבל הנמתח למטרה לא לא יועד החבל הנמתח, וכנראה נמתח הוא יתר על המידה ושימוש לא ראוי זה הביא לתאונה.

3.         המשיבה טוענת כי בשלב הבקשה לסילוק על הסף אין להכנס לשמיעת ראיות והמבקשת אינה יכולה לצאת מנקודת הנחה כי החבל הנמתח נרכש למטרת שימוש באופניים ולא לרכב.

המשיבה טוענת כי עילת התביעה המפורטת כדבעי, כי פרטה את האחריות הישירה והשלוחית של המבקשת בגין מעשים ומחדלים, וכי אם פרט כלשהו בכתב התביעה אינו ברור למבקשת, הדרך הראויה לפנות בבקשה לפרטים נוספים. 

המשיבה טוענת כי חוק הגנת הצרכן מקים חובה על עוסק שלא יעשה פעולה כלשהי העלולה להטעות באשר לשימוש במוצר וכי חייב לגלות לצרכן כל תכונה של המוצר המחייבת אחזקה, או שימוש, בדרך מסויימת, על מנת למנוע פגיעה במשתמש (סעיף 4 (א) 2 לחוק). כן הטיל המחוקק חובה למנות ממונה על הגנת הצרכן אשר יפקח על ביצוע הוראות החוק, תוך שהעניק לממונה סמכויות של עריכת ביקורת, חקירה ודרישה, עריכת בדיקות של טובין, פרסום ממצאים והתרעה לעוסק מפני הפרת הוראות החוק והכל במטרה להגן על הציבור, ביתר היתר מפני נזקים שעלולים להגרם לציבור כתוצאה משימוש במוצר.

המבקשת או הממונה מטעמה היו ערים למקרים דומים שארעו בעבר עקב שימוש במוצר דוגמת המוצר נשוא התביעה וחרף זאת התעלמו, או עצמו עיניים, נוכח הסכנה ולא הפעילו סמכויותיהם.

רשלנות המבקשת מצוייה בסעיף 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין והמבקשת חבה ואחראית לפעולת אורגניה ומעשי שלוחיה.

4.         אכן כתב התביעה כפי שנוסח חובק עולם ומלואו והנסוח הוא כוללני ביותר, אולם לא ניתן לומר כי בנוסחו כפי שהוא, לא קיימת עילת תביעה ראויה כנגד המבקשת. רק בסופו של הדיון בתיק יוכל בית המשפט לקבוע אם קיימת חבות של המבקשת ואחרים בגין הארוע נשוא התביעה, אם לאו. 

מן הראוי שהמבקשת תפנה בבקשה לפרטים נוספים וטובים יותר ואף אולי למשלוח שאלונים אשר בעקבות התשובות לשתי דרישות אלה, יתחדדו הדברים ואז תוכל המבקשת לבחון האם עדיין מבקשת היא לסלק התובענה על הסף .

על פני הדברים, חבות המבקשת יכול וקיימת אם יוכח שהיא צריכה היתה לפקוח עיניים לנוכח הסכנה במוצר והשימוש בו ולקדם פני הסכנה באופן המתחייב ולהפעיל סמכויותיה בכל הנוגע לבטיחות המשתמש, ביחוד לאור העובדה שארעו מקרים דומים בעבר.

לאור האמור נדחית הבקשה .

ניתנת אורכה למבקשת להגיש הודעת צד שלישי תוך 60 יום מהיום .

הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ישולמו על ידי המבקשת.