אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2126/04

החלטה בתיק א 2126/04

תאריך פרסום : 19/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2126-04
08/01/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
קפסוטה שלי
עו"ד פרידן
הנתבע:
מכבי שירותי בריאות
עו"ד ניסני-יצחק
החלטה

בבקשתה מיום 10/4/07 עתרה הנתבעתת להאריך את המועד להגשת הודעת צד ג' כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה ולהגשת חוות דעת נוספות, עד ליום 18/5/07.

על פי תקנה 220 לתקנות סדר הדין האזרחי, הודעת צד ג' תוגש במסגרת הזמן המוקצב להגשת כתב הגנה, במקרה שהתובענה נפתחה במסירת כתב תביעה (תקנה 216), אלא אם כן בית המשפט או הרשם קבע מועד אחר לכך.

השאלה היא, האם קיימת בענייננו הצדקה להתיר את הגשתה של הודעת צד ג', בעיתוי הנוכחי.

התביעה הוגשה ביום 15/8/04, בגין רשלנות רפואית נטענת מצד הנתבעתת, שעל פי הנטען, איחרה באיבחון מחלת הלוקמיה אצל התובעת.

התובעת טענה, כי הרופא מטעם הנתבעת לא מסר לה כי תוצאות בדיקת הדם שערכה בשנת 1997 היו פתולוגיות, ולא ביקש לערוך כל בירור נוסף (למרות קיומם של סימפטומים נוספים), כך שרק בשנת 1999 נודע לתובעת כי היא חולה בלוקמיה.

ביום 11/5/99 עברה התובעת השתלת מח עצם מאחותה, וביום 10/8/99 התפתחו אצל התובעת סימנים חריפים של מחלת השתל כנגד המקבל (GVHD), המתאפיינת בהתקפה של תאים חיסוניים של השתל כנגד המטופל שאצלו בוצעה ההשתלה.

התובעת טענה, כי המחלה מתבטאת אצלה בהתפתחות של פגיעה רב מערכתית, ובמשך הזמן, חלה החמרה במחלה, ונוצרו זיהומים בעקבות הטיפול התרופתי לדיכוי המערכת החיסונית.

מכתב התביעה ניתן להסיק, כי מחלת השתל נגד המקבל התפתחה בעקבות האיחור שבאבחנת מחלת הלוקמיה. לטענת התובעת, אבחון מוקדם של מחלת הלוקמיה היה מוביל להשתלה במועד מוקדם יותר, ובכך מצמצם באופן משמעותי את הסיכון של התובעת ללקות במחלת השתל נגד המקבל.

התובעת צירפה לכתב התביעה את חוות דעתו של פרופ' ראובן אור, מהמחלקה להשתלת מח עצם בבית החולים הדסה עין-כרם.

פרופ' אור בחן את אופן התפתחות המחלה אצל התובעת, וסקר את הגורמים השונים שעל פי המחקרים הרפואיים, משפיעים על תוצאות ההשתלה של תאי אב המטופויאטיים. פרופ' אור קבע, בין היתר- "החיזוי הכי טוב לתוצאות ההשתלה הוא הערכת שלב המחלה בזמן ההשתלה. CML בשלבים מתקדמים, חוזה באופן ברור תוצאות פחות טובות מאשר שלב כרוני ראשוני. יותר מ-50% מכל המטופלים שעברו השתלה בשלב הכרוני הראשוני סביר להניח שיחיו למעלה מ-10 שנים לאחר ההשתלה. בשלב מואץ יותר של המחלה הנתונים יורדים ל-25% ומתחת ל-10%-15% לאלו שעברו את ההשתלה כשהם בשלב המשבר החריף ( blast crisis )".

בנוסף, קבע פרופ' אור, כי קבלת טיפול מכין הולם לפני ההשתלה עשוי להעלות את הסיכוי להצלחת ההשתלה, שכן הוא מקטין את פעילות המחלה, מדכא את תגובת הגוף כנגד השתל ויוצר מרחב לתאי האב הנתרמים.

בסיכום דבריו קבע פרופ' אור, כי קיים קשר ישיר בין מרווח הזמן של האבחון וההשתלה לבין סיבוכים ישירים של השתלת מח עצם, בעיקר בכל מה שקשור למחלת השתל נגד המקבל. פרופ' אור קבע כי ניתן היה לאבחן את מחלת הלוקמיה אצל התובעת בשלב מוקדם יותר, לאור ספירת הדם הבלתי תקינה שהתקבלה בחודש אוגוסט שנת 1997, שאז התובעת היתה בסיכון נמוך יותר בכל הנוגע להתפתחות מחלת השתל כנגד המקבל בצורתה החריפה והכרונית, אלא שכתוצאה מהאיבחון המאוחר, התובעת לא עברה את ההשתלה בשלב מוקדם, ולכן לא הוקטנה דרגת הסיכון של הנזק הבריאותי בעקבות ההשתלה.

מסקנותיו הרפואיות של פרופ' אור מעידות על כך שלשיטתו, האיבחון המאוחר של מחלת הלוקמיה הוביל למחלת השתל נגד המקבל. כלומר, מבחינת פרופ' אור, קיים קשר סיבתי רפואי בין האיבחון המאוחר לבין הבעיות הרפואיות שהתעוררו לאחר השתלת מח העצם, וזאת למרות שקיימים גורמי סיכון נוספים לבעיות אלה, שתוארו גם הם בחוות הדעת.

קיומם של גורמי הסיכון הנוספים, כפי שתוארו, במקביל לאיבחון המאוחר, מגבשים בסיס חזק לצורך הלכאורי, מבחינת הנתבעת, להגשת הודעת צד ג' כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה, שכן כאמור, ההשתלה בוצעה בבית החולים הדסה.

למרות זאת, כידוע, הנתבעת לא ראתה לנכון, באותו שלב, להגיש הודעת צד ג'.

מעבר לכך, ביום 5/6/06 הוגשה חוות דעת מטעם הנתבעת, שנערכה על ידי ד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלות מח עצם, שדנה בשאלת קיומו של קשר בין האיחור באבחנה של מחלת הלוקמיה לבין גורמים אחרים שתרמו לסיבוכים בתוצאות ההשתלה.

בחוות הדעת, קבע ד"ר ישורון, כי הסיבוכים שנגרמו לתובעת בעקבות ההשתלה, אינם תוצאה ישירה של האיחור באבחנה ובהשתלה.

בנוסף, סקר ד"ר ישורון גורמים רבים נוספים שהשפיעו לרעה על תוצאות ההשתלה, וקבע כי שיטת הטיפול המונע שהונהגה בבית החולים הדסה, לפיה ניתן ציקלוספורין בלבד ולמשך זמן קצר בלבד, ייתכן שהגבירה את הסיכון ללקות במחלת השתל כנגד המקבל והעלתה את רמת חומרתה. ד"ר ישורון קבע כי גם אם האיחור באבחנה ובהשתלה הגבירו את הסיכונים הכרוכים בהשתלה, הרי שבכל מקרה לא היה מקום להפנות את התובעת להשתלה כשיטת טיפול ראשונה.

גם בהינתן מסקנות רפואיות אלה, שמתייחסות בגלוי לחלקו של ביה"ח הדסה באחריות לסיבוכים שנגרמו בעקבות ההשתלה, והובעו על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעת עצמה, הנתבעת לא מיהרה לבקש הארכת מועד להגשת הודעת צד ג', אלא הגישה את בקשתה רק כתשעה חודשים לאחר מכן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ