1. בפניי בקשה של הנתבעים להגיש ראיה מפריכה. מדובר במכתב של רשמת המתווכים הדן בשאלת סטטוס רשיונות התיווך של התובעים.
2. התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי הבקשה הוגשה באיחור, בלא כל צידוק, והנתבעים צריכים היו להגיש את הראיה עוד בשלב שמיעת הראיות. עוד טוענים התובעים כי מדובר בהרחבת חזית, באשר הנתבעים לא כפרו בכך שהתובעים הם מתווכים מורשים. לבסוף טוענים התובעים כי צריך היה להגיש את המסמך באמצעות עורכו.
3. ראשית לכל, יש לדחות את טענת התובעים לפיה מדובר בהרחבת חזית. טעמו של דבר הוא שהתובעים טענו בכתב התביעה המתוקן כי הם מתווכים מורשים, והנתבעים הכחישו טענה זו מחוסר ידיעה. בכך נוצרה פלוגתה לגבי מעמדם הסטטוטורי של התובעים.
4. לגופו של ענין, הנתבעים אכן לא הביאו כל טעם משכנע מדוע השיגו את הראיה המבוקשת רק כעת. הבקשה אף לא נתמכת בתצהיר. ברור איפוא שמכתב רשמת המתווכים הגיע אל הנתבעים רק כעת, מן הטעם הפשוט שרק כעת הם טרחו לפנות אל רשמת המתווכים, וכשם שעשו זאת עתה, כך יכלו לנהוג עוד לפני שהחלה שמיעת הראיות. זאת ועוד, תנאי להגשתה של ראיה מפריכה הוא שבעל הדין המבקש הופתע מראיה או טענה כלשהי של הצד שכנגד, שלא היה יכול לצפות מראש את העלאתה בישיבת ההוכחות. המקרה הנוכחי אינו כזה, שכן התובעים לא הפתיעו את הנתבעים, אלא טענו מלכתחילה כי הם מתווכים מורשים. הראיה החדשה היא אולי מפתיעה, אך לא הטענה של התובעים בדבר מעמדם הסטטוטורי, שנטענה מלכתחילה.
5. יחד עם זאת, הנתבעים טוענים בס' 15 לבקשה כי ניתן להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת בכל שלב של הדיון. על כן, נבחן את הבקשה באספקלריה של הבאת ראיה נוספת לאחר תום שמיעת הראיות. הכלל במקרה כזה הוא שבית המשפט יבחן את השאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר, ואם התשובה לכך היא בחיוב, הנטייה תהא שלא להעתר לבקשה. עם זאת, לכלל זה יש חריג, והוא חל כאשר מדובר בראיה שיש לה חשיבות רבה לכאורה. כך נפסק בע"א 188/89
פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה
(1993) - פורסם בנבו:
"
כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה.
עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות." (ההדגשה אינה במקור).
ראה גם דעת הרוב בע"א 105/05
דהאן נ' קסון
(2005)- פורסם בנבו:
"
הראיות שהגשתן בשלב הערעור מתבקשת על ידי המערערים מתייחסות ברובן לאירועים שקדמו למתן פסק הדין. כידוע, הגשת ראיות שכאלה ניתן להתיר אם המבקש לא ידע אודות ראיות אלה ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב ... אף שהכלל הינו כי על המבקש להביא ראיות נוספות להראות כי אי הבאת הראיה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו ולשכנע את בית המשפט בדבר תום לבו בעת הגשת הבקשה, הרי שהתרת הגשתן של הראיות בשלב הערעור אפשרית, במקרים המתאימים גם אם מחדלו של בעל הדין המבקש הוא שהביא לידי כך שהראיות לא הוגשו במועד לערכאה הדיונית (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (2005, מהדורה שמינית) 616 - 617 וההפניות שם).
ברי, כי התרת הגשתן של ראיות במקרה אחרון זה של מחדלו של בעל הדין המבקש תתאפשר רק באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות שהגשתן מתבקשת תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין." (ההדגשה אינה במקור).
במקרה דנן, מדובר בתביעת דמי תיווך. חוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו- 1996 מתנה את זכותו של מתווך לדמי תיווך בכך שהוא בעל רשיון לפי החוק. על כן, שאלת קיומו או אי קיומו של רשיון תיווך בידי התובעים במועדים הרלבנטיים לתביעה היא לכאורה שאלה בעלת חשיבות רבה. בנסיבות אלה, יש למחול לנתבעים על האיחור הרב והבלתי מוצדק בהשגת הראיה המבוקשת, ויש לאפשר את הגשתה.
6. בצדק טוענים התובעים כי מכתבה של רשמת המתווכים לא נערך כתעודת עובד ציבור, לפי ס' 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א- 1971 (
להלן: "פקודת הראיות"), אך טענתם העיקרית של הנתבעים היא שמדובר בתעודה ציבורית כמשמעה בס' 29 לפקודת הראיות, ולכן ניתן להגיש את מכתבה של רשמת המתווכים אף בלא תצהיר. לטענה זו לא מצאתי התייחסות בתשובת התובעים, וממילא היא לא נסתרה. אשר על כן, ניתן לקבל את המסמך כראיה אף בלא תצהיר.
7. התובעים טוענים כי לגופו של ענין, המסמך אינו מועיל לנתבעים, אך זוהי טענה לגופו של ענין, ודינה להתברר במסגרת הסיכומים.
8. סוף דבר, אני נעתר לבקשה. התובעים רשאים להגיש סיכומים משלימים בנוגע לראיה החדשה בלבד, תוך 7 ימים. זכות תשובה לנתבעים תוך 7 ימים לאחר מכן. ימי הפגרה יבואו במנין.
9.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותביא התיק לתז"פ ביום 17.7.2008.
ניתנה היום, כ"ח בסיון, תשס"ח (1 ביולי 2008), בהעדר
הצדדים הנ"ל.
________________
חגי ברנר, שופט
