1. בבקשה שבפני עותרים המבקשים לצו מניעה זמני אשר יאסור על המשך הליכי ההוצל"פ שנקט המשיב 1 (להלן: "המשיב") למימוש נכס (חנות ברח' יהודה הלוי בת"א) הנמצא בבעלותם ואשר שועבד על ידם לטובת המשיב, להבטחת חובותיה של המשיבה 2 למשיב.
המשיבה 2 היא בבעלות נכדם של המבקשים (המשיב 4). המבקשים שעבדו את הנכס לבקשת נכדם - יקירם, על מנת לאפשר לו ולחברה שבבעלותו, ליהנות מהלוואה ו/או אשראים שהעמיד לרשותם המשיב.
לבקשת ב"כ המשיב התקיים דיון במעמד שני הצדדים, אשר במהלכו נחקרו הן המבקש 1 והן מנהלת סניף המשיב בקרית שרת חולון, אשר העניק את ההלוואות והאשראים הנ"ל ושיעבד את הנכס הנ"ל של המבקשים.
2. במהלך הדיון הודיע ב"כ המבקש כי הוא חוזר בו מהטענה כי שטר המשכנתא לא נחתם ע"י המבקש, אם כי חזר וטען כי נסיבות החתימה מצביעות כי הוא למעשה לא ידע על מה הוא חותם, או ליתר דיוק, סבר, וכך נמסר לו, כי הוא חותם כערב להלוואה בסכום נמוך הרבה יותר מהסכום שהלווה המשיב בפועל לנכדו ו/או לחברה שבבעלותו.
על טענה זו עמד המבקש בתוקף במהלך חקירתו הנגדית.
המבקש, שהינו בן 85, נחקר בעברית על תצהירו ובדרך כלל הבין את השאלות שהופנו אליו ואף השיב עליהן בעברית, אם כי לעיתים ענה אף בשפה הפרסית השגורה בפיו באמצעות מתורגמן.
התרשמתי כי אין לשלול מיניה וביה את טענותיו, לפיהן הוא סבר, כך סיפר לו נכדו, כי הוא ממשכן את החנות להבטחת הלוואה של -.200,000 ש"ח בלבד שאמור המשיב להעניק לנכדו. לא נאמר לו דבר בענין זה ע"י פקידת הבנק בפניה חתם כערב להלוואה וכמשעבד הנכס, אשר לא ציינה בפניו כלל את סכום ההלוואה המדויק שניתן בפועל לנכדו או לחברה שבבעלותו. ודאי שלא נאמר לו, כך לטענתו, כי מדובר במשכון הנכס בשטר משכנתא להבטחת הלוואה של -.800,000 ש"ח (ראה שטר המשכנתא - נ/3).
3. אם תוכח טענתו זו וטענות נוספות שהעלה במסגרת בקשתו ותצהירו, לפיהן לא קיים המשיב את חובות הגילוי כלפי ערב יחיד לפי סעיפים 22 ו-26 לחוק הערבות, טובים סיכוייו לזכות בסעדים המבוקשים על ידו בתובענה.
כאמור, לא התרשמתי במהלך החקירה הנגדית כי טענותיו באשר לגילוי, או ליתר דיוק, אי הגילוי, מצד המשיב ואי הדיווח על פיגורים מצד החייב, משוללות יסוד.
אמנם נציגת המשיב, מנהלת הסניף שנתן את ההלוואה, הכחישה את מרבית טענותיו של המבקש וטענה כי היא פעלה בענין זה כלפי המבקשים, שערבו לחובות החייבת העיקרית כמתבקש וכמתחייב על פי הדין, אלא שאין זה השלב לקבוע גירסתו של מי אמינה או עדיפה. מה עוד שפקידת המשיב, שבפניה חתם המבקש, לא הצהירה ולא הכחישה במפורש את טענותיו.
4. בנסיבות אלה, מן הראוי, לדעתי, לאפשר למבקשים להוכיח את טענותיהם, בטרם ימומש הנכס, שכן וכאמור, אם תתקבלנה, ולו חלקן, ייעתר ביהמ"ש ויעניק להם את הסעד המבוקש, קרי הצהרה בדבר ביטול המשכנתא על סך -.800,000 ש"ח שרשומה לטובת המשיב.
5. בטרם סיום, אבקש להביע תמיהה על עצם החתמת המבקש כערב יחיד לחובותיהם של המשיבים 2-4 ועל שעבוד החנות הרשומה על שמו ועל שם רעייתו (שניהם בני 80 ו-85), כבטוחה להשבת הלוואה שניתנה לנכד ו/או לתאגיד שהיה בבעלותו, על סך -.800,000 ש"ח.
מסופקני אם המשיב היה מעניק הלוואה בסדר גודל כזה כנגד ערבותו של ערב יחיד מסוג של המבקש, בלבד, אילולא היה רשום על שמו נכס מקרקעין בשווי ניכר.
ברור ומובן רצונו של המשיב להעניק הלוואות, שהרי זה עיסוקו העיקרי. ברור אף רצונו להבטיח את השבת ההלוואה ע"י בטוחות טובות ככל האפשר. עם זאת, בבואו להעניק הלוואה בסכומים כה נכבדים, עליו להביא בחשבון את מיהות הערב ולא רק את הנכסים הרשומים על שמו. כאשר מדובר בזוג קשישים בגיל מופלג, אשר בקושי דוברים וקוראים עברית (המבקשת כלל אינה קוראת עברית), היה על המשיב לנהוג בזהירות יתר ולהקפיד הקפדה יתירה, באשר לקיום חובת הגילוי וחובות אחרות המוטלות עליו, אף כלפי ערבים, אם מכח חוק הערבות הנ"ל, אם מכח חוק הבנקאות (שרות ללקוח) ואם מכח הדין הכללי, ואף לשקול האם להעניק הלוואה בסדר גודל כזה, כנגד ערב יחיד מסוגו של המבקש.
6. ניתן בזאת צו מניעה זמני כמבוקש, אשר יהיה בתוקף עד מתן פסק דין בתובענה.
תוקף הצו מותנה בהפקדת ערבון כספי (במזומן או בערבות בנקאית), על סך -.50,000 ש"ח בנוסף לערבויות שהופקדו ע"י המבקשים במסגרת צו המניעה הארעי.
הערבון הכספי יופקד לא יאוחר מיום 20.11.07, שאם לא כן, יפקע צו זה מאליו.
המזכירות תמציא לבאי כח הצדדים את החלטתי זו.
ניתנה היום 12.11.07 בהעדר הצדדים.
