1. המשיבות הגישו תביעה כנגד חמש המבקשות, שהינן חברות זרות, בשל סיום חד-צדדי שנעשה לטענתן, שלא כדין ושלא בתום של מערכת יחסים מסחרית עניפה במשך קרוב ל-30 שנה. נטען כי סיום היחסים המסחריים נגרם, בין היתר, עקב מעשיה הנטענים של חברת לילית קוסמטיקה בע"מ שהיא חברה ישראלית - המבקשת 6.
2. המבקשות 1-5 הגישו בקשה לדחות על הסף את התביעה בשל תניית שיפוט זר ייחודי לה הסכימו המשיבות. לחילופין, מתבקש בית המשפט להורות על עיכוב הדיון עד להשלמת ההליכים בבית המשפט בפריס עליו הסכימו הצדדים במסגרת ההסכמים, כמוסמך לדון בסכסוכים ביניהם.
המבקשות 1-5 הודיעו לתובעות על סיום מערכת היחסים ביניהן ביום 28.6.05 ויום סיום ההתקשרות נקבע ליום 1.1.06. סעיף 29 להסכמי ההפצה שנחתם על ידי המשיבות 3 ו-4 והתובעת 2 הינו סעיף הדן בסמכות השיפוט וקובע כדלהן:
The parties. expressly renouncing to any other legal forum which "may correspond to them, agree that all contentious matters or disagreements relating to the the existence, validity, interpretation, scope, content, execution, suspention or termination of the Agreement or any of any other additional document which may develop it or complement it, whether or not cnnexed to this Agreemen, will be exclusively resolved by the Court of Appeal of Paris".
הסכם זה צורף על ידי התובעות לכתב התביעה וממנו למדים כי מדובר בתניית שיפוט ייחודי אשר לפי נוסחה כל המחלוקות בקשר להסכם שבין הצדדים תוקפו, פרשנותו, היקפו, תכולתו, ביצועו הפסקת היחסים שבין הצדדים, יידונו ייחודית על ידי בית המשפט לערעורים בפריז.
3. המבקשת מס' 6 הגישה אף היא בקשה לדחייה על הסף, בה טענה כי היא צורפה לכתב התביעה בעילה של גרם הפרת חוזה שבין המשיבות והמבקשות 1-5, וטוענת כי שאלת הפרת ההסכם שבין התובעות לבין המבקשות 1-5 והמשיבות צריכה להידון בבית המשפט בפריז, על מנת שייקבע אם היתה בפועל הפרת חוזה מצד המבקשות 1-5, אם יחליט בית המשפט בפריז כי החוזה הופר על ידי המבקשות 1-5, השלב השני יהיה לדון בשאלה האם קיימת עילה של גרם הפרת חוזה שלא כדין. הנימוק לכך הוא שאם ייקבע שהחוזה לא הופר הרי שלא יכולות המשיבות לטעון כנגד המבקשת 6 שהיא גרמה להפרת חוזה. אם יקבע כי החוזה הופר על ידי המבקשות 1-5 יש להתכבד ולדון בשאלה אם קיימת עילת תביעה כנגד המבקשת 6 בגין גרם הפרת חוזה.
4. בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, טוענות המשיבות כי המבקשות 1-5 מבקשות לחסום בפני המשיבות עשיית משפט צדק והן לא בוחלות באף אמצעי להשיג מטרה זו. הן טוענות כי להסכם משנת 2003 היו צד רק שתיים מהמבקשות ועם יתר המבקשות מעולם לא נחתם מסמך בכתב. בנוסף טוענות התובעות כי המבקשות הזרות מבקשות להיסמך על מסמכים חסרי תוקף.
5. יש לציין כי בכתב התביעה אין המשיבות מפרידות בין מעמדן של כל אחת מהמבקשות הזרות ולא טוענות להסכמים נפרדים או שונים עם כל אחת מהמבקשות 1-5 לעילות תביעה שונות. רק משהוגשה הבקשה לסילוק על הסף, נזכרו לפתע המשיבות לטעון כי אין מדובר במבקשות זרות שהן מקשה אחת וטוענות כנגד ההסכם שהן צד לו.
6. המשיבות טוענות מחד כי לא צורף תצהיר על ידי מי מהמבקשות ואילו לגבי התצהיר שהוגש על ידי חלקן של המבקשות לא התייצבו המצהירים לחקירה. כמו כן מתנגדות המשיבות לצרוף דו"ח שהוגש על ידי המשיבה 1 לבורסה לניירות ערך, אשר לפיו טוענות המבקשות, כי יו"ר הדירקטוריון מסר לבית המשפט תצהיר הסותר את הצהרותיו לרשות לניירות ערך. מכאן הן מבקשות ללמוד ולחשוף כי המשיבות עושות מניפולציה כאשר בפני רשות אחת טוענות דבר אחד, ובפני בית המשפט בתיק דנן טוענות את היפוכו.
7. המשיבות טוענות כי הבקשה לא הוגשה כדין, הדו"ח שהוגש לרשות לניירות ערך הינו מסמך בעל אופי ותכלית פיננסית גרידא ואין בתוכנו כדי להוכיח את שטוענות המבקשות.
8. לצורכי דיון בבקשה לסילוק על הסף אין חובה על בית המשפט לסמוך ידו על תצהירים מעבר לכתבי הטענות שצורפו על ידי המשיבות - התובעות - עצמן. די באמור בכתב התביעה כפי שנוסח על צרופותיו, כאשר למבקשות 1-5 מתייחסות המשיבות כגוף אחד, וכאשר אין מפרידים את עילות התביעה כנגד כל יחידי התאגידים הנתבעים כדי לקבוע בשלב זה כפי שהתובענה נוסחה, חל סעיף תניית השיפוט הייחודי לפיה הסמכות לדון בתובענה הינה בית משפט לערעורים בפריז, תניית השיפוט הינה חלק משמעותי מההסכם שבין הצדדים ולא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות התעלמות מתנייה זו; כגון בשל חוסר אפשרות לזכות במשפט צדק בפריס. צר לי הדבר כי ב"כ המשיבות מהין לטעון כי כל כוונת המבקשות 1-5 הינה שלא ייעשה משפט צדק בסכסוך שבין הצדדים. קיים אינטרס ברור של המבקשות 1-5 לקבוע כי הסכסוכים יידונו במדינה בה הן מאוגדות ופועלות ותנייה זו קיימת בהסכם שנעשה בין חברות מסחריות שלהן ייעוץ משפטי וההסכם לא נכתב ונחתם בחטף.
באשר למבקשת 6 כלפיה נטען כי גרמה להפרת ההסכם, לגביה לא קיימת תניית שיפוט זר, ולכן לבית המשפט בישראל הסמכות להיזקק לתביעה, אולם מאחר ותביעה זו תלויה בתוצאות הדיון שבין המשיבות לבין המבקשות 1-5, יעול ההליך המשפטי מורה כי יעוכבו ההליכים בתובענה כנגד המבקשת 6 עד לאחר פסק דין חלוט בתובענה או בסכסוך שבין המבקשות 1-5 והמשיבות.
לאור האמור מתקבלות הבקשות. המשיבות תשאנה בהוצאות המבקשות 1-5 בסך 30,000 ש"ח, ובהוצאות המבקשת 6 בסך 15,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
ניתן בהעדר הצדדים.
_
__________________________ דוד גלדשטין, שופט
רשם בית המשפט המחוזי
