1. זוהי תביעה כספית בשל ליקויי בניה ואי התאמות בדירה, שהתובעים רכשו מהנתבעת על פי הסכם מכר מיום 29.10.00.
2. התביעה נתמכת על ידי חוות דעת של מהנדס בנין מומחה, מר ארז אריה, מיום 16.10.03.
3. כמקובל בתביעות מסוג דנן ולאחר שמיעת הצדדים, בית המשפט מינה ביום 27.1.05 מומחה מטעמו - המהנדס רונן שטרנברג (להלן: "המומחה"). תשלום שכר טרחת המומחה הוטל על הצדדים בחלקים שווים בשלב הזה.
4. המומחה ביקר בנכס נשוא התביעה ביום 7.4.05 והשלים את עריכת חוות דעתו ביום 25.4.05. התובעים שלמו את חלקם בשכר המומחה. הנתבעת לא שילמה את חלקה בשכר המומחה. בהעדר התשלום מצד הנתבעת המומחה טרם המציא את חוות דעתו.
5. הדיון בבית המשפט נדחה מפעם לפעם, כאשר לנתבעת ניתנו מספר אורכות לתשלום חלקה בשכר המומחה.
6. בסופו של דבר הודיע ב"כ הנתבעת, כי אין באפשרותה לשאת בחלקה מתוך שכר המומחה, עקב קשיים הכלכליים בה היא נמצאת.
7. בפני בקשה של התובעים למחוק את כתב ההגנה של הנתבעת, בשל אי קיום החלטת בית המשפט בדבר תשלום שכר המומחה.
8. הנתבעת טוענת כי אין למנוע ממנה את יומה בבית המשפט בשל הקושי הכלכלי בו היא נמצאת. לטענתה צעד של מחיקת כתב ההגנה הוא צעד דרסטי שאין לנקוט בו בשלב זה. הנתבעת טוענת שבנסיבות אלה יש להטיל על התובעים לשאת במלוא שכרו של המומחה, על מנת שיתקיים בתביעה דיון לגופו של ענין. היה והתביעה תתקבל, יוכל בית המשפט לפסוק לזכות התובעים את מלוא שכר המומחה בו נשאו.
דיון
:
9. בת.א. 2292/99 בש"א 11106/02 (מחוזי-ת"א) נקבע בהחלטה מיום 8.7.02 מפי כב' השופטת שטרנברג אליעז כלהלן:
"שכרו של המומחה הוא חלק מובנה מהתפקיד שהוא ממלא על פי מינוי בית משפט. מחוקק המשנה ראה לנכון להבטיח את תשלום השכר בדרך היעילה ביותר ולא היסס מקביעת סנקציה חמורה מאין כמוה, המופעלת כלפי המלין את שכרו של מומחה. תקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקת בשכרו והוצאותיו של מומחה, קובעת:
"(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכרו ובהוצאות אלה: לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור".
במקרה שבפנינו, ניתנה למשיב הזדמנות לשלם את שכרו של המומחה, על פי חלוקה שנקבעה מבעוד מועד. המשיב לא ניצל הזדמנות זו ואף לא ביקש אורכה, כפי שראוי היה לבקש, אם אמנם אין ידו משגת לשלם את חלקו בשכר המומחה. אילו נתבקשה האורכה, היה לאל ידה של המבקשת לחקור את המשיב על תצהירו וכך היתה האמת יוצאת לאור. הטענה שמשמיע המשיב עתה, אין לה כיסוי בתצהיר ואילו המבקשת מדגישה כי לא מדובר בחסרון כיס אלא בזלזול בהליך השיפוטי ובאינטרס לדחות את הקץ. אין מחלוקת בדבר העבודה הרבה ויוצאת הדופן שהשקיע המומחה בבדיקת הנתונים הדרושים לצורך חוות דעתו, התמודד עם פניות אינספור של הצדדים, בהן מכתבים רבים של המשיב. אף אין ספק כי יש לשלם את שכרו של המומחה".
במקרים דומים למקרה דנן נמחקו כתבי הגנה של צד שלא שילמו את חלקם בשכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט. ראה:
ת.א. 22187/98 (שלום-ירושלים)
טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק בע"מ נ' ימין ואח'
, מיום 6.6.04 מפי כב' השופט משה סובול;
ת.א. 16564/01 בש"א 1702/05 (שלום-ירושלים)
ריגר נ' עמירה
, מפי כב' השופט יחזקאל ברקלי, מיום 11.5.05.
10. במשך כשנה ולאחר שניתנו אורכות חוזרות ונשנות, הנתבעת נמנעת מלשלם למומחה את חלקה בשכרו. בעת מינוי המומחה הנתבעת לא העלתה את הטענה כי אין בידה לשלם את חלקה בשכרו. רק לאחר תקופה ארוכה יחסית הנתבעת, לפתע, העלתה את הטענה שאין לה יכולת לעמוד בתשלום חלקה בשכר המומחה, וטענה שיש להטיל את כולו על התובעים בשלב הזה. יש בכך נסיון לדחות את הקץ מצד הנתבעת. התנהלות זו מקפחת את זכויות התובעים לקבל סעד מבית המשפט.
11. בנוסף לכך שהתובעים סובלים לכאורה מליקויי בניה, הם נאלצו להוציא עד שלב זה כספים רבים לניהול התביעה, כגון שכ"ט עו"ד, שכר טרחת מומחה מטעמם, אגרת בית משפט ומחצית שכר המומחה מטעם בית המשפט. אין מקום להטיל על התובעים לשלם את חלקה של הנתבעת בשכר המומחה, ויש לאפשר להם לקבל את הסעד המבוקש על ידם, בהעדר התשלום מצד הנתבעת.
12. החלופה השניה הקביעה בתקנה 131(ב) הנ"ל מוצתה עד תום. לנתבעת ניתנו מס' אורכות לתשלום שכר המומחה אך ללא הועיל. אין ברירה אלא לעבור לחלופה הראשונה בתקנה ולהורות על מחיקת כתב ההגנה, למרות שמשמעות הדבר יהיה מתן פסק דין לטובת התובעים מבלי לקיים בתביעה דיון ממשי לגופו של ענין.
