בפני בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, לפי ס' 6ב' לחוק הפלת"ד, התשל"ה-1975 (להלן: "ח' הפלת"ד").
לטענת המבקשת, יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל מאחר שבפני הועדה הרפואית לא עמד חומר רפואי רלבנטי אודות מצבה הרפואי של התובעת לאחר התאונה, לרבות חומר פסיכולוגי המעיד על שיפור במצבה של התובעת, העלמת עובדות או פרטים רלבנטיים הקשורים במצבה הנפשי של התובעת, הסתמכות על חוו"ד של פסיכולוג התובעת, ואי התייחסות לקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות, למרות הזמן הרב שחלף מאז התאונה.
המשיבה, מצידה, טוענת כי בפני הועדה עמד כל החומר הרפואי הרלבנטי המתאר את מצבה של התובעת בתחום הנפשי, וכי אין מדובר בחוות דעת פסיכולוגית מטעמה, אלא במסמך שהוכן לבקשת קופת חולים מכבי המבטחת את התובעת. כמו כן, הועדה בדקה את התובעת ונתנה חוות דעתה המקצועית באופן עצמאי, ולא נפל כל פגם מהותי בקביעותיה.
דיון
ס' 6ב' לחוק הפלת"ד, קובע כי:
"בית המשט יהא רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הפסיקה קבעה, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסיפת סעיף 6ב', במסורה וכלשון כב' השופט אור ב-ע"א 5779/90
הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4)77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
מפי כב' השופט בן פורת ב-ע"א 634/95
עודה נ' רותם, פ"ד לט(4)505, למדנו, כי סטיה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים, וכלשונה:
א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר -בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).
ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.
"נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן לפתחו של הטוען לקיומן".
(שם, עמ' 509).
בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו ביהמ"ש להביא ראיות לסתור, כאשר החומר הרפואי בועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו [רע"א 3233/94
קרנית נ' פלבינסקי תק-על 94(3)847, מפי כב' השופט אור].
או כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בביהמ"ש, או כי לא היו בפני הועדה עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה,שלא היו בפניה, היו מביאים לתוצאה שונה (ראה פס"ד
הפניקס נ' טיארה, לעיל).
לענייננו
טענותיה המרכזיות של המבקשת כי בפני הועדה הרפואית של המל"ל לא עמד חומר רפואי ועובדות רלבנטיות, הסתמכות-יתר של הועדה על חוו"ד הפסיכולוג מטעם התובעת ואי התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות שנקבעה, סבור אני כי אין ממש בטענות אלו.
הועדה, שבה ישב הפסיכיאטר ד"ר טרבס, שמעה תלונות התובעת, בדקה התובעת, אבחנה את מצבה הרפואי וקבעה המלצותיה ומסקנותיה באופן עצמאי.
קביעות הועדה נעשו לאחר שעמד בפניה החומר הרפואי הרלבנטי בתחום הנפשי, לרבות כרטיס הטיפולים (כעולה מפתיח מכתבו של הפסיכולוג ד"ר גולדין), כרטיס הטיפולים המלא המכיל בתוכו את המידע אודות פרידתם של הורי התובעת, ניתוח לב בגיל 6 שנים והזהות המינית של התובעת.
מכתבו של הפסיכולוג גולדין מיום 9.4.03, איננו מהווה חוות דעת (אף שאין מניעה כי חוות דעת מטעם תובע תוצג בפני ועדה רפואית של המל"ל), הוכן לבקשת "מכבי שירותי בריאות", ומהווה סיכום טיפול, אליו צורף התיעוד הטיפולי השוטף.
נראה מן הבקשה, כי התובעת פנתה לאחר התאונה להתייעצות בפני פסיכולוגית-יועצת בביה"ס התיכון בו למדה, ולא פנתה לטיפול נפשי בשל סירוב אביה לכך, כמפורט במכתבו של הפסיכולוג גולדין.
