התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), יליד 20/4/86, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 30/7/03. התובעים מס' 2 ו-3 הינם הוריו של התובע מס' 1.
על פי כתב התביעה, הנתבעת מס' 1 היתה הנהגת ברכב שפגע ברכב בו שהה התובע כנוסע במושב האחורי. הרכב היה מבוטח על שם הנתבעת מס' 2 ורשום על שם הנתבעת מס' 3.
לכתב התביעה צורפה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי הנוירופסיכיאטריה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אורטופדיה, פלסטיקה ושיקום הפה-שיניים.
בבקשה נטען, כי בעקבות תאונת הדרכים טופל התובע בבתי החולים- בלינסון, בית לוינשטיין, שניידר ומאיר.
הצדדים הסכימו ביניהם על מינויו של פרופ' שלמה קלדרון בתחום רפואת השיניים, וחוות דעתו הוגשה ביום 26/11/06, יחד עם שאלות ההבהרה שהופנו אליו.
בחוות דעתו, קבע פרופ' קלדרון כי לתובע 2.25% אחוזי נכות בתחום התמחותו, בגין אובדן תשע שיניים, וכן המליץ על השתלות שיניים ודרכי השיקום בלסתות.
התובע צירף לכתב התביעה מסמכים רפואיים רבים מאד, המעידים, על פני הדברים, על קיומן של פגיעות פיזיולוגיות לא מבוטלות בעקבות התאונה.
למעשה, התיעוד אולי הטוב ביותר לפגיעות אלה (לפחות בשלב הראשוני שלהן), מצוי בסיכום המחלה מהיחידה לטיפול נמרץ בבית החולים שניידר, בה אושפז התובע בין התאריכים 31/7/03-5/8/03 (נספח כ' לכתב התביעה).
בסיכום המחלה נאמר, בין היתר, כי ביום התאונה עבר התובע הטריית כתף וגיבוס יד שמאל, וכן ניתוח LeFort2-ניתוח באזור הפה ולסת בעקבות שברים במקום (ראה לעניין זה גם נספחים ח', י', י"א ו-י"ח לכתב התביעה).
לפיכך, אני סבור כי קיימת ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה.
אני ממנה את, ד"ר יצחק קורן מבית החולים וולפסון, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, על מנת שיחווה את דעתו בעניין שאלת קיומה של נכות אורטופדית, ככל שנותרה, לרבות נכות זמנית.
התובע נבדק אצל מומחה לכירורגיה פלסטית (נספח נ"ה 1 לכתב התביעה) בשל צלקות גסות בכתף שמאל.
למרות ממצא זה, איני רואה לנכון, בשלב הנוכחי, למנות מומחה בתחום הפלסטיקה, והמומחה בתחום האורטופדיה מתבקש לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום זה.
בתגובתן, הסכימו הנתבעות מס' 1, 4 ו-5 למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, בכפוף לכך שיתבקש להתייחס בחוות דעתו גם למצבו של התובע לפני התאונה.
להסכמה זו מצטרפות ראיות משמעותיות לקיומה של נכות נוירולוגית, המוצאות את ביטויין בנספחים ח', ט', י"ג ו-כ' לכתב התביעה, שנערכו סמוך לאחר מועד התאונה.
מקבץ המסמכים הרפואיים המצורפים כנספחים מ'2-נ"ד'4 לכתב התביעה (ונערכו בין השנים 2004-2006) מעיד על התקפי אפילפסיה קשים אותם חווה התובע, ועל הבדיקות והטיפולים שנערכו בעקבותיהם.
אני ממנה את ד"ר אברהם רפופורט, מבית הרופאים, שד' רוטשילד 119, תל אביב מכתבים: ת.ד. 20723, תל אביב 61206 שיחווה את דעתו בעניין שאלת קיומה של נכות נוירולוגית, ככל שנותרה, לרבות נכות זמנית, ויתייחס גם למצבו הנוירולוגי של התובע לפני התאונה.
דו"ח אבחון נוירופסיכולוגי שבוצע לתובע (נספח ל"ט לכתב התביעה) מעיד על כך שהתובע סובל מהפרעה נוירופסיכולוגית שבאה לידי ביטוי בתחום הקוגנטיבי וההתנהגותי. במסגרת האבחון, הומלץ לתובע, בין היתר, להמשיך בטיפול שיקומי, קוגנטיבי ונפשי.
לאור זאת, אני סבור כי קיימת ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. אציין, כי למרות ההיבט הקוגנטיבי של הבעיות הנוירופסיכולוגיות, איני רואה לנכון למנות מומחה בתחום הנוירופסיכיאטריה, וזאת לאור ההשקה הקיימת בין תחום זה לבין תחום הנוירולוגיה, שעלולה להוביל לסתירה מסויימת בעמדות הרפואיות ובאחוזי הנכות הפוטנציאליים בתחומים אלה.
אני ממנה את ד"ר נוח גונן מבית החולים נס ציונה, שיחווה את דעתו בעניין שאלת קיומה של נכות פסיכיאטרית, ככל שנותרה, לרות נכות זמנית.
המומחים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה מתבקשים לחוות דעתם גם בשאלת הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הנוירופסיכיאטריה.
המומחים יבדקו את התובע תוך 45 יום מקבלת החלטתי, וחוות הדעת תוגשנה תוך 90 ימים מהיום.
איני מקבל את עמדת הנתבעות מס' 1, 4 ו-5 בסעיף 4 לתגובתן, בייחוד מאחר שלאור ההיקף היחסית רחב של הבעיות הרפואיות מהן סובל התובע, אני בספק עד כמה קיימים מסמכים רפואיים שלא נערכו במסגרת טיפול רפואי שוטף (והנתבעות גם לא הצביעו על מסמך כלשהו כזה). הצדדים יעבירו למומחים שמונו את כל המסמכים הרלבנטיים, בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986.
בשלב זה, תישאנה הנתבעות מס' 4 ו-5 בשכר טרחת המומחים.
