1. בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 104,093 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (
להלן: "החברה"), שהתנהל אצל הבנק התובע (
להלן: "הבנק") ואשר הנתבעת 2 (
להלן: "הנתבעת") ערבה לפרעונו.
2. החברה הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בידי אורן דרור, בעלה של הנתבעת ואביו של עמרי דרור, שהוא אחד מבעלי המניות בחברה. החברה טוענת כי הבנק איפשר לה לחרוג ממסגרת האשראי בניגוד לרצונה ובניגוד להוראות הבעלים. הטענה נטענה בעלמא, בלא פירוט של מועדים ובלא אסמכתאות כלשהן. בע"א 688/89
הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד
פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200 נפסק:
"
כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."
מכל מקום, לא תישמע מפיו של לקוח שצרך אשראי, טענה כלפי הבנק על שהעמיד לו את האשראי. על כן, החברה שחרגה ממסגרת האשראי לצרכיה שלה, אינה יכולה לבוא בטענות אל הבנק על שהעמיד לה את האשראי, גם אם לא היה חייב לעשות כן.
אשר על כן, אין בפיה של החברה כל טענת הגנה של ממש.
בשולי הדברים אציין כי ספק רב אם אורן דרור הוסמך כדין לייצג את החברה, באשר אין הוא בעל מניות או מנהל בחברה, אלא רק בנו של בעל המניות השוהה בחו"ל, והבקשה בשם החברה אפילו אינה נושאת את חותמתה.
3. הנתבעת ביקשה רשות להתגונן, אך לא טרחה להתייצב לשם חקירה על התצהיר התומך בבקשה. אורן דרור, בעלה, טען כי מפאת מצבה הנפשי היא לא היתה מסוגלת להתייצב לדיון. דא עקא, לא הוגשה תעודה רפואית כלשהי המעידה על כך שנבצר מאת הנתבעת להתייצב לדיון. בנסיבות אלה, ניתן היה לדחות את בקשתה של הנתבעת על הסף, מחמת העדר התייצבות. עם זאת, גם לגופו של ענין הגנתה היא הגנת בדים, כמפורט להלן.
4. לגופו של ענין, טענה הנתבעת כי נשלחה על ידי מנכ"ל החברה לחתום על הסדר חוב בשם החברה בלבד, ולא בשמה שלה. על כן, הודיעה לפקיד הבנק במעמד החתימה על טפסי ההלוואה, כי היא חותמת בשם החברה בלבד, ואינה נותנת ערבות אישית. לדבריה "
פקיד הבנק נענע בראשו לאות הבנה, ובכך הסיר את החשדות ממני שאני ערבה אישית".
טענה זו היא טענת בדים על פניה. ביום 27.8.2006 חתמה הנתבעת על כתב ערבות, נספח א' לתביעה, וזאת בנוסף לחתימתה, בשם החברה ובצירוף חותמת החברה, על הסכם ההלוואה. בנוסף, ובאותו מעמד, חתמה הנתבעת כערבה להסדר החוב מוצג ת/4, בו נאמר באופן מפורש ופרטני כי היא ערבה לחוב שבהסדר.
יודגש כי לא היתה זו הפעם הראשונה בה ערבה הנתבעת לחובות החברה. עוד ביום 15.12.2005 חתמה הנתבעת על כתב התנאות, ערבות ושעבוד כספים וזכויות לטובת החברה (מוצג ת/2), מכוחו שעבדה החברה לטובת הבנק פקדון מט"ח של הנתבעת.
אין כל טענה כאילו הנתבעת אינה דוברת את השפה העברית. על כן, משחתמה הנתבעת על שני מסמכים נפרדים, שכל אחד מהם הגדיר היטב את מעמדה כערבה לחוב, ולא רק כמורשית חתימה מטעם החברה, פשיטא שהנתבעת ידעה והבינה את משמעות חתימתה. הטענה בדבר הסתמכות על שפת הגוף של פקיד הבנק, קרי, על כך שנענע את ראשו, איננה רצינית ואין היא יכולה להתקבל בנסיבות הענין, ולנוכח אופיים הברור והחד משמעי של המסמכים עליהם חתמה הנתבעת באותו מעמד.
5. הטענה כאילו הנתבעת לא היתה נושאת משרה בחברה באותה עת נסתרת על פניה לנוכח פרוטוקול דירקטוריון של החברה, מוצג ת/3, אשר בו הציגה הנתבעת את עצמה בפני הבנק כיו"ר הישיבה. בנוסף, אם הנתבעת לא מילאה כל תפקיד בחברה, מדוע דווקא היא, ולא מנכ"ל החברה, היא שחתמה בשם החברה על הסדר החוב?
בנוסף, ביום 20.3.2007 פנתה הנתבעת אל הבנק בשמה של החברה, בבקשה שימציא את כתב התביעה לכתובת מסויימת (מוצג ת/1), מה שמלמד כי הנתבעת ראתה עצמה כמי שפועלת בשמה של החברה.
6. אורן דרור הודיע על רצונו לשלוח הודעה לצד שלישי כלפי מנכ"ל החברה. דא עקא, הרצון לשלוח הודעה לצד שלישי אינו מהווה טעם המצדיק מתן רשות להתגונן.
7. אשר על כן, הבקשה נדחית. הבנק רשאי ליטול פסק דין כמבוקש בכתב התביעה.
8.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ז (18 ביוני 2007) בהעדר
הצדדים הנ"ל.
__________________
חגי ברנר, שופט
