בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
18605-05,175770-05
19/02/2006
|
בפני השופט:
שטרק פאול
|
- נגד - |
התובע:
דויטש דליה
|
הנתבע:
אלבז רפי
|
החלטה |
הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת עילת התובענה התיישנה.
- א.
עובדות
- 1. התובענה הינה אלמנתו של ברוך דוייטש ז"ל.
- 2. בני הזוג החזיקו משרד תיווך במשותף החל מ-1992. בארוע נשוא כתב התביעה התובעת עבדה בצוותא עם בעלה.
- 3. לפי הכתוב בכתב התביעה קיים צו ירושה (אשר לא צורף לכתב התביעה אולם כן צורף לתגובת התובעת לבש"א זו). צו הירושה ניתן ב- 30.3.97.
- 4. התובעת טוענת ב-1996 הנתבע התחייב לשלם שכ"ט בגין תיווך במכירת דירתו. המכירה היתה בתחילת 1996.
דרישת תשלום שכ"ט היתה ב- 13.3.96.
- 5. הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. לצורך הבקשה אין הוא כופר בעובדות המפורטות בכתב התביעה. אולם הנתבע כופר באופן כללי שהתחייב לשלם שכ"ט בגין מכירת דירתו.
- 6. לטענת הנתבע כתב התביעה לוקה בחסר. בסעיפים 1-6 חסרים מועדים, לטענתו מכירת הדירה היתה 17.1.96 (מועד זה אינו מוכחש על ידי התובעת בתגובתה) והינו המועד החל מירוץ התיישנות לפי סעיף 6
לחוק התיישנות תשי"ח -1958 (להלן: "
חוק ההתיישנות").
- 7. התובעת הגישה תובענה (ת.א. 59684/01) בגין החוב. התובענה נמחקה ביום 16.2.03. על תקופה זאת אין הנתבע חולק שחל ס' 15
לחוק התיישנות. לכן התקופה אינה במניין תקופת מירוץ התיישנות.
לטענת הנתבע עילת התובענה התיישנה לכל המאוחר ב- 2.10.04.
- 8. במסגרת ההליכים בתובענה אשר הוגשה ב- 30.5.01 הנתבע השיב לשאלון. לפי תגובתו המלאה נטען שההסכם עם המנוח היה עבור מכירת דירתו ללא דמי תווך (ראה נספח תשובות לשאלון המצורף לתגובת התובעת).
התובעת טוענת שעצם הכרה בקיום קשר תווך בין המנוח ובין הנתבע מהווה הודאה לפי סעיף 9
לחוק ההתיישנות.
ב.
שאלות משפטיות:
9. א. מתי הוגשה עילת התביעה?
ב. מעמדה של התובעת כיורשת של המנוח ותחילת מירוץ תקופת ההתיישנות?
ג. האם תשובות הנתבע בשאלון מהווה "הודאה בזכות" לפי סעיף 9
לחוק ההתיישנות?
10. תקופת ההתיישנות בענין זה הינה 7 שנים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת