אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 18207/06

החלטה בתיק א 18207/06

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18207-06
31/10/2007
בפני השופט:
ס.נ. מיכל שריר

- נגד -
התובע:
ניקי ראשון בע"מ
עו"ד דלל רפאל
הנתבע:
איתוראן איתור ושליטה בע"מ
עו"ד תגר מרדכי
החלטה

1.       רקע עובדתי:

          א.      התובעת חברה העוסקת בניקוי שטיחים, היתה הבעלים של רכב מסוג פולקסוואגן LT מודל 2000 מ.ר. 6619815.

          ב.      התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעת (ראה נספח א' לכתב ההגנה) ולפיו שילמה דמי מנוי חודשיים בסך -.60 ש"ח לחודש עבור שירותי איתור ואיכון הרכב (להלן: "ההסכם").

          ג.       ברכב הנ"ל היתה מותקנת מערכת אמצעי מיגון ואיתור של הנתבעת  הנתמכת על ידה ושהותקנה ברכב ע"י מתקין מוסמך של הנתבעת.

          ד.      בתאריך 22.6.04 בשעה 01:41 התקבלה התראה מהרכב הנדון למרכז הבקרה של הנתבעת אשר, לטענתה, הצביע על בעיות בתקשורת עם יחידת הקצה ברכב. הנתבעת לא יידעה התובעת ו/או הנהג מטעמה על ההתראה אלא לאחר שעה.

          ה.      הרכב בנ"ל, נגנב בלילה שבין 21.6.04 לבין 22.6.04 בשעה 01:40.

          ו.       התובעת תבעה נזקיה העקיפים כתוצאה מגניבת הרכב לאחר שקבלה מחברת הביטוח בה היתה מבוטחת פיצוי.

          ז.       לטענת הנתבעת, הכופרת הן בחבותה כלפי התובעת בגין גניבת הרכב והן בגובה הנזקים הנטענים, בכל מקרה אין היא חבה מעבר לתקרת האחריות המפורטת בהסכם שאושר ע"י ביה"ד לחוזים אחידים מעל לפי 100 מדמי המנוי.

          ח.      הצדדים הסכימו לדון תחילה בשאלה המשפטית של חיוב הגבלת הפיצוי בהסכם ההתקשרות עד למכפלה של 100 דמי מנוי, לפיכך, לא אדון בשלב זה בטענות האחרות של הצדדים כפי שפורטו בסיכומיהם.

2.       הגבלת תקרת האחריות

          א.      הנתבעת סומכת טיעוניה על סעיף 24.3 להסכם שנחתם בין הצדדים לפיו:

                   "24.3.1 החברה לא תהיה אחראית לכל נזק, הפסד, הוצאה או פגם שייגרמו ללקוח, למנוי או לאחרים בקשר עם או כתוצאה מאי יכולתה של החברה לאכן את הרכב בכל מקרה בו תתבקש או יהא עליה לעשות כן, או מאי יכולתה של החברה לקלוט, להגיב או לפעול בכל דרך שהיא במצב מצוקה. למען הסר ספק, מובהר כי החברה לא תהיה אחראית לכל נזק, הפסד, הוצאה או פגם שייגרם ללקוח, לרכב, לנוסע או משתמש אחר ברכב, או לצד שלישי כלשהו, בקשר עם השירות, גם אם נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של החברה, עובדיה, או הפועלים מטעמה, למעט אם הדבר נגרם מהפרת הסכם זה על ידי החברה, וזאת בכפוף ליתר הוראות הסכם זה, לרבות המגבלה בדבר היקף אחריות החברה כאמור בסעיף 24.3.4 להלן.

                   24.3.4 מוסכם במפורש כי אחריות החברה לכל נזק, הפסד או  הוצאה שייגרמו ללקוח או לאחרים, בין במישרין ובין  בעקיפין, כתוצאה ממעשה או מחדל של איתוראן, מנהליה, עובדיה או כל אדם או גוף אחר הפועל בשמה או מטעמה, לרבות הפרת התחייבות או חובה כלשהי של החברה ו/או רשלנות מצידה (כולל במקרים השונים הנזכרים בסעיפי הסכם זה אך למעט פעולה של החברה שנעשתה בזדון), תוגבל לסכום דמי המנוי החודשיים ששולמו לחברה בפועל בחודש שקדם להתרחשות המקרה בגינו הגיש הלקוח לאיתוראן דרישה או תביעה לתשלום בגין הנזק האמור כשהוא מוכפל ב- 15 (להלן: "תקרת האחריות") ותקרת האחריות תכסה כל מספר של תביעה וכל מספר של עילת תביעה המתייחסות לאירוע מסויים ו/או כל הנובע ממנו ו/או קשור אליו".

          ב.      ההסכם עמד לבחינה בפני ביה"ד לחוזים אחידים בירושלים שקבע ביום 26.1.04 כי:

                   "119. לדעתנו, אכן יש הצדקה להגבלת אחריותה של המבקשת. כפי שנטען, המבקשת איננה חברת ביטוח ואיננה חברת שמירה, אלא חברה המספקת שירותי איכון לרכב. כפי שנאמר לעיל שירות האיכון תלוי בגורמים חיצוניים רבים, ולכן נקבע כ"חיוב השתדלות" בלבד. הנזקים האפשריים כתוצאה מאי איכונותו של רכב גנוב הינם גבוהים. החל משווי הרכב עצמו, דרך חפצים בעלי ערך שהיו ברכב, וכלה בנזקים שנגרמו כתוצאה מאובדן השימוש ברכב. הטלת אחריות מלאה על המבקשת בכל מקרה שבו נגרם ללקוח נזק, ישיר או עקיף, כתוצאה מאי איכון הרכב, תחטיא את מטרת השירות אותו המבקשת מספקת, שכן היא תביא לתמחורו כפוליסת ביטוח לכל דבר, כאשר בפועל מדובר במוצר "משלים" לפוליסה כזו, שמחירו אמור להיות זול יחסית.

                   120. אם זאת, אין לדעתנו הצדקה לפטור כה גורף מאחריות, כפי שמופיע בסעיף 24.3.1. פטור כזה עלול לגרום לכך שלספק לא תהיה כל סיבה להשקיע משאבים ומאמץ כדי להעניק ללקוח את השירות הטוב ביותר. אומנם בהנחה שרוב ההתקשרויות עם המבקשת נובעות מדרישת חברות הביטוח, יש למבקשת סיבה להשתדל למנוע גניבות, שאם לא כן לא יופנו אליה לקוחות אך מדובר בתוצאה מצטברת שאיננה רלבנטית בכל מקרה גניבה. הפטור הראוי לדעתנו הוא פטור מאחריות נזיקית וחוזית מעבר ל"תקרת האחריות" הקבועה בסעיף 24.3.4 (שבגובהה נדון להלן), מבלי שיינתן פטור לכל אחריות אחרת (ראה פסה"ד בעניין סלקום). אין הצדקה לפטור מלא של המבקשת מאחריות נזיקית, כפי שמשתמע לכאורה מנוסחו הנוכחי של סעיף 24.3.1. פטור זה גם לא יחול במקרה של מעשה זדון מצד המבקשת או מי מהפועלים מטעמה, ולכך יש לתת ביטוי ברור יותר מזה שניתן בסעיף 24.3.4.

                   121. אשר לגובה תקרת האחריות, דעתנו היא שהתקרה המוצעת אינה ראויה. אכן, כפי שטען המשיב, וכפי שטען גם בעניין סלקום, קביעת תקרת אחריות ראויה היא במידה מסויימת קביעה שרירותית, שכן "אין לגביה מדד או קריטריונים אובייקטיביים מובהקים על פיהם ניתן להכריע מהו הסכום המתאים". המבקשת טענה בסיכומיה כי מאחר והלקוח מבוטח, הרי שלא נגרם לו כל נזק עקב גניבת הרכב, שכן הוא מפוצה בשיעור  מלא על ידי חברת הביטוח. גם אם נניח, כי כל לקוחותיה של המבקשת מבוטחים בביטוח מקיף, ברור, והדבר הוא בגדר ידיעה שיפוטית, כי ללקוח שרכבו נגנב נגרם נזק גם אם הוא קיבל פיצוי על ידי חברת הביטוח: אובדן הפרמיה השנתית, אובדן הנחת העדר תביעות, ואף אובדן מכשיר האיתור עצמו, שעלותו אינה מבוטלת ואשר ככלל איננו מבוטח. תקרת אחריות ראויה צריכה לכסות לפחות את הנזקים הללו. יתר על כן, לצורך קביעת תקרת אחריות של המבקשת יש לשקול גם את העובדה, כי חיוביה של המבקשת הינם חיובי השתדלות ולא חיובים תוצאתיים וכן את העובדה כי המבקשת לא נאותה להגביל את תקרת אחריותו של הלקוח להתרשלותו הוא במקרים של הודעות שווא על גניבה. מחומר שהונח לפנינו עולה כי דמי המנוי החודשיים של המבקשת נמדדים בכמה עשרות שקלים (עד 80 ש"ח לרכב מסחרי כבד). על כן, נראה לנו כי מכפלתם של 100 יכולה להוות תקרת אחריות ראויה שלא יהיה בה כדי לקפח את הלקוח" (עמ' 42, סעיפים 115 - 121).

          ג.       בענייננו נחתם ההסכם בין הצדדים ביום 14.1.04, כלומר בעת שקבע ביה"ד ביום 26.1.04 כי סעיפי הגבלת האחריות המפורטים לעיל הינם תנאים מקפחים בחוזה קבע כי התנאים בהסכם הנדון מקפחים.

                   ביה"ד אפשר אמנם לנתבעת להגיש לביה"ד נוסח מתוקן של החוזה כמפורט בפסק דינו וזו אכן עשתה כך, אך הנוסח המתוקן אושר רק בפסק הדין מיום 31.1.05 לאחר שפג תקפו של ההסכם הנדון בין הצדדים ביום 22.6.04.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ