החלטה בתיק א 18089/04

בפניי בקשה להעברת הדיון מסדר דין מהיר למסלול של סדר דין רגיל, וזאת לאור התשתית העובדתית והמשפטית של התביעה.

המבקשת טוענת כי הגישה בקשה למחיקת כותרת והעברת הדיון לסדר דין רגיל. ביום ה-02.09.04 דחה בית המשפט את טענות המבקשת.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, וביום ה-20.01.05 נתן בית המשפט המחוזי רשות ערעור  ודיון בערעור כאילו הוגש על פי רשות, נקבע כי מאחר ומחירון יצחק לוי אינו מהווה חלק מהפוליסה , אלא מפנה אליו בשינויים המחויבים, אין לראות בסכום התביעה סכום קצוב. המבקשת טוענת כי משקיבל בית המפשט המחוזי את בקשת רשות הערעור הרי יש לדון בתובענה בסדר דין רגיל ולא סדר דין מהיר. עוד טוענת המבקשת כי המשיב לא הגיש תצהיר כנדרש בצירוף לכתב תביעתו בסדר דין מהיר.

המבקשת טוענת כי אין בסדר דין מהיר הליך של שאלונים ובכל זאת החליפו הצדדים תצהירי תשובות לשאלונים. המבקשת טוענת כי הצדדים התנהגו כאילו מדובר בסדר דין רגיל. המבקשת  טוענת כי בפסיקה הוכרה זכות הנתבע שלא להגיש במקרים מסוימים את ראיותיו לתיק בית המשפט או לדחות מועד הגשתן עד לאחר שמיעת עדות התובע. המבקשת טוענת כי בית המשפט צריך להיות מונחה על ידי השיקול לעיל שכן קיים חשש כי חשיפת התצהיר של החוקרים בטרם חקירת המשיב בחקירה נגדית, תיפגע החקירה הנגדית ותפריע לחשיפת האמת .

המשיב מתנגד לבקשת המבקשת להעברת הדיון המהיר לסדר דין רגיל, מהנימוק שבהתאם לסכום תביעת המשיב בסך של 44,500 ש"ח, התביעה צריכה להתברר בסדן דין מהיר. המבקשת הגישה כתב הגנתה בסדר דין רגיל, ללא תצהיר, בניגוד להחלטת בית המשפט מיום ה- 28.04.05 בה נקבע כי ההליך הינו סדר דין מהיר. עוד נטען כי לאור העובדה כי תצהיר המשיב איננו תצהיר עדותו ראשית, הרי שאין ממש בטענת המבקשת כאילו ייגרם לה נזק באם תגיש תצהיר חוקר מטעמה לאחר הגשת תצהיר עדותו של המשיב. נטען כי גרסתו של המשיב מצויה כבר עתה בכתב תביעתו ובתצהירו, ואין בתצהיר חוקר זה או אחר שתגיש המבקשת כדי לשנות את גרסתו בחקירה הנגדית כפי שטוענת המבקשת. נטען כי העברת הדיון מסדר דין מהיר לרגיל תגרום לדחייה נוספת ולהארכת משך הליכי בית המשפט.

דיון

תקנה 214 יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדילקמן:

214יב.העברה למסלול דיון רגיל [תיקון: תשס"א(5)]

"(א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2) מספר בעלי הדין;

(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;

(4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין".

בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי תובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול דיון רגיל אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

כאשר בית המשפט ניגש לבדוק אם התביעה מתאימה לסדר דין מהיר עליו להביא בחשבון את מורכבות העובדות , הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, , התועלת שבניהול התביעה בסדר דין מהיר אל מול החשש שאי העברה לסדר דין מהיר יסבך את הדיון או יאריכו שלא לצורף, עוד בית המפשט צריך לבדוק את היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות הדעת המומחה שעשויה להידרש, השפעת תוצאות התובענה על הציבור.

העובדה שמדובר בתביעה שסכומה אינו עולה על 50,000 ש"ח  אינה מבטיחה שמדובר בתביעה פשוטה לבירור, ועל בית המשפט לבדוק את מורכבות העובדות , הראיות והשאלות שבדין. עוד על בת המשפט לבדוק אם ההחלטה בתביעה עשויה להשפיע על תביעות אחרות או על סכסוכים אחרים הקיימים בין הצדדים או על צדדים שלישיים שאינם צד להליך, אך הכרעה בתביעה תשפיע על זכויותיהם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו בר"ע (ת"א) 1977/02 חב' נווה שוסטר נ ' הרוש (לא פורסם).

ר' כהן, מ' קליין, סדר דין מהיר בבית המשפט השלום, (נבו הוצאה לאור, תשס"ה) עמ' 21-22.