א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
18025-06
01/11/2006
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
| - נגד - |
התובע:
אורמן בוריס
עו"ד אריאלי שמואל
|
הנתבע:
כלל בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד אהרנסון שמואל
|
| החלטה |
תחילתו של תיק זה הינו בסדר דין מקוצר. הכותרת נמחקה וב"כ הנתבעת הגיש כתב הגנה.
ב"כ התובע הגיש כתב תשובה במסגרתו עתר להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה .
התייחסתי לכתב התשובה כבקשה והוריתי על קבלת תגובת ב"כ הנתבעת, אשר הגישה תגובה וכן צרפה רשימת אסמכתאות.
ב"כ התובע הגיש תגובה לתגובה כמצוות התקנות.
טענות התובע:
התובע טוען כי בכתב הגנתה העלתה הנתבעת טענות חדשות, אשר לא נטענו במכתב הדחייה ובכך פעלה בניגוד להוראות המפקח.
טענות הנתבעת:
הנתבעת טוענת ובהסתמך על פסיקה ענפה שצירפה לתגובתה, כי אין להורות על מחיקת הסעיפים בכל מקרה בו לא פורטו כל טענות הנתבעת במכתב הדחייה, שכן קיימים מצבים בהם קיים לחברת הביטוח נימוק סף לדחיית תביעת המבוטח, ובמקרים כאלה אין עליה חובה להידרש לכל מכלול הטענות ולבחון באופן מעמיק את כל הנימוקים המובילים לדחיית תביעת המבוטח.
דיון:
ההנחיה הרלוונטית של המפקח על הביטוח הינה הנחיה המצויה בסעיף 4 לחוזר המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98 הקובעת כי:
"כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ובאם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה."
באי כוח שני הצדדים מפנים לפסק דינו המעמיק והמלומד של כב' השופט כהן בת.א. 738/01 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד גידולי שדה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, (פורסם בנבו), שם נקבע על ידי ביהמ"ש כי יש ליתן את מלוא התוקף בכפוף לשני סייגים:
"מבלי לנסות לקבוע רשימת מקרים סגורה, נראה לי כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל את הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקחת על הביטוח:
א.
המקרה בו המדובר בעובדה, שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה עת פעל לבירור חבותו;
ב.
מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקחת על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח."
ביהמ"ש המחוזי ת"א מפי כב' השופטת דותן בהחלטות רבות חזר על עמדתו כפי שהובאה בבר"ע 1182/05 אסולין חביב נגד הפניקס הישראלי, שם קבעה כב' השופטת דותן כי:
"מעבר לדרוש אציין, כי להשקפתי, מטרת ההנחיה היא לחייב את המבטחת לבדיקה יסודית של כל תביעה, אותה היא שוקלת לדחות, ובכך למנוע ניצול כוחה הכלכלי העדיף על פני המבוטח אשר לא אחת מותש מהמשא ומתן העקר ומוכן להגיע להסדר פשרה שאינו משקף את נזקו וזכויותיו. "
על החלטתה של כב' השופטת דותן, אשר אימצה את המסקנה בדבר מתן תוקף להנחיית המפקחת על הביטוח, ופועל יוצא חסימת חברת הביטוח מלהעלות טענות חדשות, הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדונה בביהמ"ש העליון בפני כב' השופט רובינשטיין, ברע"א 10641/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"נ נגד חביב אסולין, (פורסם בנבו), שם קבע כב' השופט רובינשטיין כי:
"זה המקום להזכיר את הטענה החוקתית שהעלו המבקשים, ועניינה זכות הגישה לערכאות. אכן אין להקל ראש בחשיבותה של זכות זו: ע"א 733/95
ארפל אלומיניום נ' קליל,
פ"ד נא(3) 577, 629 (השופט - כתארו אז - חשין); ד"ר ש' לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד,
סעיף 30 בעמ' 27-26, הבוחן את האפשרות לראות בזכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, למצער משנפגמת זכות קניינית של פלוני (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו); גם זכות זו כפופה לאיזונים מסוגים שונים. י' רבין
זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית,
181-177. אף לענייננו שלנו קיימים איזונים: ראשית, ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני המבוטח. באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח- התובע, כבפרשת
מנורה
הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות, ובכך יינטל
עיקר העוקץ מן הטענה.