בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
18017-05,180429-05
20/12/2005
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
| - נגד - |
התובע:
בנק לאומי סניף דפנה
עו"ד גלברט
|
הנתבע:
1. הין- טל סיילס 2000 בע"מ
2. גרנות צבי
עו"ד ענתר
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מי מטעם הנתבעים.
ב"כ התובע הגיש תגובתו, וכן הוגשה תגובת ב"כ הנתבעים לתגובת ב"כ התובע.
טענות הנתבעים:
הנתבעים טוענים כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, הואיל והנתבעים לא קיבלו את הזימון לדיון כנדרש, באשר ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש".
הנתבעים טוענים כי הנתבע מס' 2, חולה, הואיל ומקום מגוריו הינו בהרצליה בעוד המען למשלוח כתבי בי-דין הינו בתל אביב, "
מצבו הרפואי של המבקש מס' 1 לא אפשר לו להגיע לבית הדואר בתל אביב על מנת לבדוק באם הגיעו דברי דואר".
לכן נטען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.
לחילופין, מעלים הנתבעים טענות הגנה המצדיקות לטענתם את ביטולו של פסק הדין מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש.
טענות התובע:
התובע טוען כי הנתבעים לא הצביעו על טענה עבודתית אשר מענה מהנתבעים מלהתייצה לדיון או מלקבל את דברי הדואר.
לגופו של עניין נטען כי טענות ההגנה כפי שפורטו בתצהיר הנתבע מס' 2 בבקשתו למתן רשות להתגונן אינן מגלות כל הגנה מפני התביעה.
דיון:
במסגרת שיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, יש לבחון הן את הסיבה לאי ההתייצבות והן את סיכויי ההצלחה של המבקש. המבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד צריך להצדיק את אי התייצבותו וכן להראות שעל פני הדברים יש סיכוי לתביעתו או הגנתו בהתאם למקרה. מדובר בתנאים מצטברים, אך ככל שתנאי אחד משכנע יותר ובעל משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתנאי האחר(
ר' ע"א 3645/92
קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4).
בספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה ששית, בעמ' 276 (להלן:
ו
"סוגיות בסדר דין אזרחי") נאמר:נ
"כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום-ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש-יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל-דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין, ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".
אמנם ההזמנה חזרה תוך ציון "לא נדרש", ואולם משנשלחה לכתובת שהומצאה לתיק בית המשפט, הרי זו הזמנה כדין. (השווה בג"צ 6476/04 - מוחמד סעיד אלחין ואח' נ' שר הפנים ואח' . תק-על 2004(4), 355 ,עמ' 3)56.
אדגיש כי כתב התביעה נמסר לנתבע מס' 2 בכתובתו בהרצליה, ואילו הוא בחר להודיע לביהמ"ש כי כתובתו לצורך משלוח כתבי בי-דין היא בתל אביב. במועד זה הנתבע מס' 2 על פי המסמכים הוגשו על ידו ועל פי טענתו היה במצב בריאותי לא תקין, לכן הנתבע מס' 2 מנוע כיום למטעון כי לא יכול היה לקבל את כתבי בי-הדין בכתובת שצויינה על ידו, ואשר הינה שונה מהכתובת המקורית.
בענייננו הנתבעים טוענים כימצבו הבריאותי של הנתבע מס' 2 לא אפשר לו להגיע לבית הדואר לבדוק את דברי הדואר המתקבלים.
הנתבעים צרפו לבקשתם אישורים רפואיים, ואולם אישורים אלה אינם מתייחסים למועד ביצוע ההזמנה, דהיינו יוני 2005 או למועד הדיון ספטמבר 2005.
לפיכך, אין מקום למסקנה כי על ביהמ"ש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.
בחינה נוספת על ביהמ"ש לבחון, והיא האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש.