החלטה בתיק א 17902/05

לפני בקשה להורות ללשכת עורכי הדין ו/או למי מטעמה ליתן חוות דעת בעניין שכר טרחת עורך דין, מכח סעיף 89 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-­1961 (להלן: " החוק").

רקע כללי וטענות הצדדים בתיק העיקרי -

1. התביעה בתיק העיקרי הוגשה על ידי משרד עוה"ד גורי את שפרבר (להלן: " המבקשים") כנגד ה"ה יצחק, לבנה ואליאל וקנין (להלן: " המשיבים"), בגין חוב נטען של שכר טרחת עורך דין.
2. אין חולק כי המבקשים קיבלו על עצמם בשעתו את ייצוג המשיבים בכל הנוגע להגשת תביעה שעילתה פקודת הנזיקין, בשמה של המשיבה 3 (להלן: " הקטינה") כנגד קופת חולים "מכבי", בעילה של "הולדה בעוולה".
3. המבקשים טענו בכתב התביעה כי המשיבים חתמו על יפויי כח לטובתם, וכי לאחר מכן הם החלו בהליכים קודם הגשת כתב התביעה, כגון: איסוף חומר רפואי, פניה למספר מומחים לשם קבלת חוות דעת רפואיות באשר למומיה הרבים של הקטינה, אומדן הנזקים של הקטינה וכדומה. המבקשים הוסיפו וטענו כי עמלו וערכו טיוטת כתב תביעה אשר היתה בשלבי סיום טרם הגשתה.
4. קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף עבודתם של המבקשים טרם הוגש כתב התביעה, אך אין חולק כי המשיבים ביקשו מהם להפסיק את הטיפול בתובענה, טרם הוגש כתב התביעה.
5. המבקשים טענו כי פנו למשיבים לשם הסדרת שכר טרחתם עד אותו שלב,  אך ללא תוצאות. המבקשים טוענים כי הינם זכאים לשכר טרחה בשיעור של 1/3 מתוך 20% מסכום פסק הדין שיפסק לתובת המשיבים, מכח הסכם מפורש או מכללא, ולחילופין - לשכר ראוי. המבקשים העמידו את דרישתם על סך של 335,360 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה על בסיס הערכתם את גובה פסה"ד אשר עשוי להנתן במסגרת התביעה של המשיבים, ולחילופין, עותרים המבקשים למתן סעד הצהרתי באשר לזכותם לקבלת 6.66% מכל סכום שיתקבל אצל המשיבים בין בפשרה ובין בפסק דין.
6. בכתב ההגנה טענו המשיבים כי יפויי הכח נעדר אישור עורך דין ופרטיו הוספו בדיעבד. המשיבים הוסיפו וטענו שהמבקשים הזדרזו להכין כתב תביעה וזאת מבלי לקבל את הסכמת המשיבים ומבלי שסוכם על שכר טרחה.
7. בכל מקרה, טענו המשיבים, כי במידה ומגיע למבקשים שכר טרחה, הרי שהוא מותנה בתוצאת ההליכים וכי המבקשים יהיו זכאים לו רק כאשר ואם יזכו המשיבים בהליך.

הבקשה הנוכחית -

8. במהלך הישיבה שנערכה ביום 2.12.2007, ביקשו המבקשים כי בית המשפט יפנה ללשכת עורכי הדין לצורך קבלת חוות דעת ביחס לשאלות שכר הטרחה אשר עולות בתובענה.
9. בעקבות הדיון, המשיבים מסרו הודעתם לבית המשפט ובה הביעו את התנגדותם להכרעת הסכסוך על ידי לשכת עורכי הדין. כמו כן, טענו המשיבים כי הסכסוך ביניהם לא הועבר בעבר לבוררות ולטעמם קבלת הצעת המבקשים להפנות את הסכסוך למתן חוות דעת של לשכת עורכי הדין מהווה ניסיון להעביר את הסכסוך להכרעה בבוררות.

דיון והכרעה -

10. סעיף 89 לחוק קובע כדלקמן:-

"הלשכה תחווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. "

11. מכאן שהסעיף מעניק ללשכת עורכי הדין סמכות ליתן חוות דעת בשאלות הנוגעות לשכר טרחתו של עורך דין, ככל שהיא נדרשת לעשות כן על ידי בית משפט או כל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
12. הסעיף אינו מקנה ללשכת עורכי הדין מעמד של בורר או פוסק. כמו כן, לא מצוין מה משקלה של חוות דעת שכזו, וברי כי היא לא חייבת להיות בבחינת ראיה מכריעה.
13. בענייננו, נושא שומת שכר טרחה עורך דין במקרה שכזה, הינו נושא שאינו מצוי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט ולכן מצאתי כי בהמ"ש יוכל להסתייע במומחיות נציגי לשכת עורכי הדין בנושא. אני סבורה כי בחוות דעת שכזו יהא כדי לסייע בקידום פתרון ענייני, וכדי ליתן בידי בית המשפט כלים לבחון את המחלוקת בין הצדדים לעומקה בכל הנוגע לשכר טרחה ראוי, במידה וימצא כי המבקשים זכאים לכך.
14. מטבע הדברים, סביר להניח שינתן לחוות הדעת משקל במסגרת ההכרעה הסופית בתיק, אך יש לזכור כי המשקל שיש ליתן לחוות הדעת או לחלקים ממנה, מסור לשיקול דעתו של בית המשפט (וראו את רע"א 8288/06 עו"ד אליעזר ברק נ' שמואל בראונשטיין, פורסם בנבו).
15. בנוסף, יש לזכור כי ההכרעה הסופית בתיק תתבסס על נתונים נוספים, לרבות הנתונים שיתבררו לגבי ההסכמות שבין הצדדים, וכו' ועל הטיעונים המשפטיים של הצדדים.

סיכום -

16. אשר על כן, מצאתי יש מקום לפנות אל לשכת עורכי הדין - מחוז ירושלים לשם מינוי מומחה אשר ימסור חוות דעתו באשר לשכר הטרחה הראוי בתובענה שלפני.