1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 9.1.06 בהעדר הגנה.
בכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה ביום 23.2.05 עתרה המשיבה לפצותה בגין תשלומים שנאלצה לשלם בשל אובדן כללי שנגרם לרכב בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.6.03. לטענת התובעת, האחריות לפיצויה בגין התשלומים וההוצאות שנאלצה לשלם בקשר עם התאונה מוטלת על הנתבעים.
משלא הוגש כתב הגנה על ידי נתבע 3, הגישה התובעת ביום 3.1.06 בקשה למתן פסק דין כנגדו. לבקשתה צרפה אישור המסירה של כתב התביעה אשר לפיו, כתב התביעה נמסר בביתו של המבקש בכפר קרע עוד ביום 11.11.05. כאמור, ביום 9.1.06 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 3 אשר לביטולו הוא עותר עתה.
משניתן פסק הדין, החלה התובעת בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע 3, אשר על עיכובם הוריתי בהחלטתי מיום 30.4.06 וזאת עד לאחר מתן החלטה בבקשה שלפני.
2.
הארכת מועד להגשת בקשת הביטול עד להגשתה בפועל
בפתח בקשתו, עותר המבקש להאריך את המועד להגשת הבקשה דנן, עד למועד הגשתה בפועל.
הבקשה שלפנינו הוגשה ביום 23.4.06 בחלוף שלושה חודשים וחצי מיום מתן פסק הדין שביטולו מבוקש עתה ולמעלה מחודש וחצי מן המועד שבו טוען המבקש כי נודע לו דבר קיומו של פסק דין זה.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שעניינה ביטול החלטה על פי צד אחד, קוצבת שלושים ימים להגשת בקשת ביטול להחלטה שניתנה במעמד צד אחד, דוגמת פסק דין בהעדר הגנה כבמקרה שלפנינו. אי לכך, וללא כל ספק, הוגשה הבקשה שלפנינו באיחור.
המבקש עותר להאריך המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין.
3. טענת המבקש, כעולה מן הבקשה ומן התצהיר המצורף אליה היא כי בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענה ולבקשה שבפנינו, ריצה המבקש ועודנו מרצה עונש מאסר של 3.5 שנים בבית הסוהר "צלמון" וזאת הסיבה בשלה לא קיבל לידיו את כתב התביעה ולא ידע על קיומו של הליך כל שהוא בו הוא מעורב, ועל כן לא הגיש כתב הגנה במועד. כתב התביעה נמסר לאמו, שהינה אשר מבוגרת ואנאלפביתית, שלא היתה לה ידיעה כי מדובר במסמך משפטי.
לטענת המבקש, אותה הוא מגבה בהעתקי תכתובות המצורפים לבקשה, רק לאחר שהומצאה לאמו בביתם שבכפר קרע אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, נודע לו במקרה על ההליכים. אז פנה המבקש באמצעות בא כוחו ביום 7.3.06, אל בא כוח המשיבה בבקשה שהאחרון ימציא לידיו את כתב התביעה, אישור המסירה ופסק הדין שניתן כנגדו והוא אכן קיבל לידיו את המסמכים רק ביום 12.3.06. משנתקבלו אצל בא כוח המבקש המסמכים דלעיל, החל האחרון לברר פרטים בדבר ההליך, ובסיום הבירור הוגשה ביום 23.4.06 הבקשה שלפנינו.
4. ללא ספק, המבקש אחר להגיש הבקשה לביטול פסק הדין, וגם בא כוחו לא פעל בשקידה סבירה לברר את כל הפרטים הנחוצים לצורך הגשת הבקשה תוך פסק הזמן הקבוע בתקנות.
אך אין די באיחור מעין זה, כדי למנוע מן המבקש שיהיה לו יומו בבית המשפט. זכות הגישה לערכאות הוכרה במשפטנו כזכות יסוד [ראו בעניין זה: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 203-204, וכן, ע"א 735/95,
ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577.] המבקש הינו אסיר, דבר המגביל את אפשרויות התנועה שלו ואת נגישותו להליכים המשפטיים. הנני מוצאת בכך טעם מיוחד להאריך המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, עד למועד הגשתה בפועל, מה גם שהאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק דין, מהמועד שבו נודע למבקש על קיום ההליכים, אינו רב.
5.
ביטול פסק הדין
ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה אפשר שיעשה באחד משני מסלולים: האחד, ביטול מחובת הצדק, כאשר פסק הדין שניתן פגום הוא, אם מחמת העדר מסירה כדין ואם מסיבה אחרת. המסלול השני לביטול פסק דין הוא ביטול על פי שיקול דעת.
6. הנני סבורה כי יש במקרה דנן לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. מסירת כתב התביעה לאמו של המבקש לא היתה מסירה כדין, שכן בשעה שכתב התביעה נמסר לה, לא "גר" המבקש עמה, ולא חלות הוראות תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. באותה עת, ולמעשה עד היום "מתגורר" המבקש בבית הסוהר צלמון ולא בבית אמו בכפר קרע. בהיות המבקש אסיר, היה מקום לבצע את מסירת כתבי בי דין למבקש עפ"י תקנה 492 לתסד"א.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 9.1.06 בהעדר הגנה. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
7.
חוסר סמכות מקומית
טענתו המקדמית של בא כח המבקש היא כי בית משפט זה נעדר הסמכות המקומית לדון בתובענה מאחר ותאונת הדרכים בגינה הוגשה התובענה, ארעה בכביש זיכרון-יעקב - בנימינה ומשכך, פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ניתן, לטענת בא כח המבקש, בחוסר סמכות מקומית.