החלטה בתיק א 17324/05

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגשת כתב הגנה מטעם הנתבע (להלן - המבקש).

טענות המבקש

מיום 29.09.03 ועד ליום 30.09.04, היה המבקש מבוטח בביטוח חובה ומקיף של רכבו בחברת הביטוח אליהו.

בתקופה שהיה מבוטח ב"אליהו", המבקש היה מעורב במספר תאונות דרכים תוך פרק זמן קצר.

מסיבותיה הלא ברורות והלא מתקבלות על הדעת, התנערה "אליהו" מאחריותה וסירבה לכסות או להשתתף בנזק שנגרם למבקש ברכבו ולפצות אותו או את נפגעי צד ג' בשל נזקי אותן תאונות. עקב התנערותה של "אליהו", זאת על אף שהמבקש שילם את דמי ההשתתפות העצמית שנקבעו בפוליסה, נאלץ המבקש לממן מכיסו את תיקון הרכב ולשאת בהוצאות כבירות על סך של 30,000 ש"ח לערך.

בעניין זה הגיש המבקש תביעה נגד "אליהו" וזו נידונה בת.א. 15087/05 בבית משפט זה.

עם קבלת כתב התביעה, בו תובעת המשיבה מהמבקש לפצותה בגין הסכומים ששילמה למבוטחיה, פנה המבקש אל בית משפט זה על מנת לאחד את תביעתו מול "אליהו" יחד עם תביעת המשיבה נגדו, על מנת לייעל ולחסוך מזמנו היקר של בית משפט זה ומידיעה ברורה שלא יוכל לעמוד בתשלומים נוספים מכיסו, מעבר למה שכבר שילם בקושי רב. 

מאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נתקבלה בבית המשפט ונקבע מועד דיון, לא שיער לא ידע ולא יכול היה לדעת שעליו להגיש כתב הגנה.

ביום 07.09.05 התייצב המבקש במועד הנקוב לדיון, בפני מותב זה. אולם אף אחד מנציגי המשיבה או ב"כ לא הופיעו ועל כן נדחה הדיון לישיבה מקדמית ליום 27.02.06.

המבקש המתין למועד הדיון על מנת שיוכל להתגונן מול תביעה זו ולהעלות טענותיו כנגד "אליהו", שכנגדה צריכה להיות מופנית תביעת המשיבה בתיק זה ולא כנגד המבקש.

המבקש סבר בתום לב מלא ומוחלט, כי עליו להמתין לדיון ולא היה כל מושג שעליו להגיש כתב הגנה.

עד ליום מתן החלטה זו לא נתקבלה כל תגובה מצד המשיבה.

דיון

הלכה היא, כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה ... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".